אתרי עת השלום:

בתורתנו כתוב זכרון ישראל ועלילותם, גם מעשיהם הטובים וגם מעשיהם הלא טובים, כולל תוכחות בורא עולם ונביאיו את אבותנו בימי קדם. דרך זאת שמה את ישראל וקורותיו כפי שהם כתובים בתורת ישראל כמשל וזאת מבלי להסתיר, מבלי לכסות עוונותיהם.
אבותנו שכתבו והעבירו לבניהם לא כיסו על עוונם.
הם לא ניסו ללבוש בגדים יפים לתמונת זכרון זרעם אותם כיפים לעיני משך זרעם בדורות שאחריהם.
כמו המשל גם הנמשל כתוב בתורתנו ונלמד מתורתנו.
החטא ועונשו.
וזאת למעשה עוד דרך שמתורת ישראל נלמדים חוקים ומשפטים.
.
בגד זה שלעצמו הוא בגד יפה בעיני על כתמיו עם הרבב שלו, לעינינו, בעת הזאת, בדור הזה.
בגד זה, בתמונת הזכרון של אבותינו לנו, מעיד על הרצון שלהם שהדורות הבאים לא יעשו את חטאיהם.
אין בגדי כסות על עוונם.
.
אפשר לחשוב על הדבר בהמשלה לעת גן עדן שלפני החטא שבו היו האב והאם של חי אדם בעולם הזה עירומים, אך לא התבוששו. ולאחר החטא כיסו עצמם. ובכל זאת למרות הכסות שלהם, גם קורות אדם וחווה הם עדות בתורתנו, עדות זאת למעשה מסירה את המלבושים האלה מאדם וחווה.
דוד המלך לא כיסה את עוונו או על עוונו.
במזמורי תהלים שלעצמם יש גם את דוד כראש זרע, כראש בישראל ואת אסף המשורר בישראל בימי קדם, שמעידים למשך זרעם כפי שהעידו אבותיהם להם וגם את קורותיהם שלהם עצמם .
בתפילותיו של דוד לבורא עולם יש גם הודיה וגם איזכור נפלאות בורא עולם וגם תפילות לבקשת מחילה וסליחה של דוד על חטאיו תוך שהוא לא מכסה את עוונו במזמורים אלו:
ומשכך:
וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן:
מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱ֫בִיא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ:
וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם:

מאוד מענין שאשה שמתפללת ורק שפתיה נעות נחשבה בימי קדם בעיני עלי הכהן לשיכורה, מפה ניתן ללמוד שאשה צריכה להתפלל ושקולה ישמע שהיא מתפללת גם שהיא עושה זאת לאזני הכהן.

וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה: שמואל.

בהמה לרבעה- פרשת קדשים.

יידישע מאמא, לא מניקה את בנה חלב עברי.

וחי בהם- פרשת קדשים.

זילות השבועה- פרשת קדשים.

שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם | לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן: כִּ֤י זֶ֨ה | אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַהֲגֵ֣נוּ עַל-מֽוּת: מזמור שמונה וארבעים.
לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַחֲרֽוֹן:
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם–וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.  לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים–כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם: דברים.
וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.
כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ;
וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם.

החוח והארז.

פרשת פיקודי המשכן- משכן מעצי שיטים.

כי מום בו- פרשת קדשים.

פרשת צו שמיני- הפגאן קניבל.

הגיור לא יהודי והגר לא גר.

הגר ורעך כמוך- פרשת קדשים.

פיקודי ישראל ולוי- לבית אבותם.

וצדקתו עומדת לעד.

פיענוח צופן דה ווינצ'י.

פענוח CODE 9/11.

יהי איש מצליח- פרשת וישב יעקב.

עשרים שנה בביתך עבדתיך- פרשת ויצא יעקב.

בת כהן כי תהיה לאיש זר- פרשת קדשים.

בחטאו יומת- גילוי ערווה- פרשת קדשים.

בלכתך.. בקומך.. ובשכבך..

תחשבו על הנסיעה באוטובוס מבחינת "סאונד"..

הרדיו של הנהג.. לעתים מוסיקה.. לעתים תוכניות דיבורים שהוא שומע.. והאשה שלפניך מדברת בדיבורית עם הבת שלה.. וזה שמאחוריך מדבר עם חבר שלו..

ו"סליחה, אפשר לעבור".. ואדם שמבקש בקול גבוה מהנהג שיפתח את הדלת האחורית כי הוא רוצה לרדת. וכו'.

ועם כל ה"סאונד" הזה בת ישראל קוראת תהלים.. ובן ישראל קורא החפץ חיים..

וכן, לעתים ברקע אלטון ג'ון עם שירו על חברו דניאל.. ואתה מתפלל את תפילת הבוקר.

גם אם אציעה שאול- הינך.

בחיים יש שתי דרכים שאנשים בוחרים ללכת בהן יש אנשים שאומרים- אם אתה לא יכול לנצח אותם, תחבור אליהם.ויש אנשים שאומרים- אם אתה לא יכול לנצח אותם, תחבור לאחד שיכול לנצח אותם.

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, יְהוָה אֶחָד.- דברים.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:- ישעיהו.

כפי שאמר דוד המלך בתהלים: שִׁירוּ לַיהוָה, שִׁיר חָדָשׁ; שִׁירוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. שִׁירוּ לַיהוָה, בָּרְכוּ שְׁמוֹ; בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם-לְיוֹם, יְשׁוּעָתוֹ.

לידיעת הקוראים והמאזינים,

לשפה העברית הוכנסו הרבה מילים משפות שאינן עברית שהוסיפו להם את ה- יה בסוף המילה. כשאני אומרת מילים כאלה אני אומרת עם יא בסוף המילה.

בתורתנו כתוב זכרון ישראל ועלילותם, גם מעשיהם הטובים וגם מעשיהם הלא טובים, כולל תוכחות בורא עולם ונביאיו את אבותנו בימי קדם. דרך זאת שמה את ישראל וקורותיו כפי שהם כתובים בתורת ישראל כמשל וזאת מבלי להסתיר, מבלי לכסות עוונותיהם.
אבותנו שכתבו והעבירו לבניהם לא כיסו על עוונם.
הם לא ניסו ללבוש בגדים יפים לתמונת זכרון זרעם אותם כיפים לעיני משך זרעם בדורות שאחריהם.
כמו המשל גם הנמשל כתוב בתורתנו ונלמד מתורתנו.
החטא ועונשו.
וזאת למעשה עוד דרך שמתורת ישראל נלמדים חוקים ומשפטים.
.
בגד זה שלעצמו הוא בגד יפה בעיני על כתמיו עם הרבב שלו, לעינינו, בעת הזאת, בדור הזה.
בגד זה, בתמונת הזכרון של אבותינו לנו, מעיד על הרצון שלהם שהדורות הבאים לא יעשו את חטאיהם.
אין בגדי כסות על עוונם.
.
אפשר לחשוב על הדבר בהמשלה לעת גן עדן שלפני החטא שבו היו האב והאם של חי אדם בעולם הזה עירומים, אך לא התבוששו. ולאחר החטא כיסו עצמם. ובכל זאת למרות הכסות שלהם, גם קורות אדם וחווה הם עדות בתורתנו, עדות זאת למעשה מסירה את המלבושים האלה מאדם וחווה.
דוד המלך לא כיסה את עוונו או על עוונו.
במזמורי תהלים שלעצמם יש גם את דוד כראש זרע, כראש בישראל ואת אסף המשורר בישראל בימי קדם, שמעידים למשך זרעם כפי שהעידו אבותיהם להם וגם את קורותיהם שלהם עצמם .
בתפילותיו של דוד לבורא עולם יש גם הודיה וגם איזכור נפלאות בורא עולם וגם תפילות לבקשת מחילה וסליחה של דוד על חטאיו תוך שהוא לא מכסה את עוונו במזמורים אלו:
ומשכך:
וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן:
מֵאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱ֫בִיא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַחֲלָתֽוֹ:
וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם: