לימודי תורה- חודש האביב- שנת שבעים ושלוש לקוממיות.

מלכים- ספר שני- למידה ועריכה.

וּרְאֵ֗ה אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם: תהלים- לקריאה עם פרשת גדעון. 

לימודי תורה- פרשת אין מלך בישראל- משפט פילגש אינו משפט בעולת בעל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַראֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽחלוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽהוַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶלבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִישָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁיםוַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַללִבָּהּ֙(להשיבולַהֲשִׁיבָ֔הּ וְנַעֲר֥וֹ עִמּ֖וֹ וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֽוֹ: פרשת אין מלך בישראל.

דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּֽי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָֽעֲלָה בוֹ מָֽעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זֶרַע וְנֶעְלַם מֵֽעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּֽשָׂה:.

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- תהלים לקריאה עם פרשת אחרי מות יהושע- מצד אחד הון ועושר בביתו ומצד שני אל תרא כי יעשיר איש..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

מצד אחד:

הוֹן-וָעֹ֥שֶׁר בְּבֵית֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד:

מצד שני:

אַל-תִּירָא כִּֽי-יַעֲשִׁר אִישׁ כִּֽי-יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתֽוֹ:  כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדֽוֹ: תהלים.

תראה,

ביבי מאוד עשיר, גם אלבו…

כִּֽי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב | עִם-אִשָּׁה בְעֻֽלַת-בַּעַל וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָֽאִשָּׁה וְהָֽאִשָּׁה וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל: דברים.

לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- לפנים מ..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶליוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁםדְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַתסֵֽפֶר:

וַיֹּֽאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים | אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָֽאֶחָד אֵינֶֽנּוּ: בראשית.

עם ישראל עזב את ארץ כנען למצרים וחזר אליה. 

בעת שלפני שעזב קראו לדביר קרית ספר.

בעת שחזר אליה קראו לקרית ספר דביר.

זאת אומרת שדביר זה שם שמושלים כנענים נתנו לקרית ספר.

ברור לכולנו שבמשילות ישראל לא נכון לקרוא לעיר על פי שמות שכנענים נתנו.

שחזרנו לישראל בעת הזאת, מדינה השמה שמות לערים חדשות שנבנו.

צריך לחשוב אם נכון הדבר שבמשילות שקוראת לעצמה ישראל נכון להחיות בעת הזאת שמות של ערים שאבד זכרן מהמפה עד לפני שישראל חזר לארצו כמו הערים  גת ואשקלון שהן ערים של פלישתים וערלים.

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנֽוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵֽי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִֽים: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַֽל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּֽן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִֽים: שמואל.

כִּֽי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָֽם: מלאכי.

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל- ביד אשה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽתוַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְכְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂרצְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם: 

וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֖ל אֶליְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶבבַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶתבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה:

וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא:  וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַתתֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽיתאֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט 

וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּןאֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽייִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּןוּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶלנַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶתסִֽיסְרָא֙ שַׂרצְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶתרִכְבּ֖וֹ וְאֶתהֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ

וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִםתֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִםלֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְוַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א

דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל  היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך.

 לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- וישר- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיָּ֧שַׂר אֲבִימֶ֛לֶךְ עַליִשְׂרָאֵ֖ל שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים: שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.

וַיָּ֧שַׂר

שר על….

לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים:- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַרגְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים

הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת(מלוכהמָלְכָ֥ה עָלֵֽינוּוַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתדִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁרבִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽיםוַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִיאַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתמָתְקִ֔י וְאֶתתְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִיאַ֖תְּ (מלוכימָלְכִ֥י עָלֵֽינוּוַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתתִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים: : שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.

וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁיִשְׂרָאֵל֙ אֶלגִּדְע֔וֹן מְשָׁלבָּ֙נוּ֙ גַּםאַתָּ֔ה גַּםבִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּןבְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽאאֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽאיִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם: פרשת גדעון.

.וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽיםוְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶתיְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כָּלאֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב: וְלֹֽאעָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִםבֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְע֑וֹן כְּכָלהַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִםיִשְׂרָאֵֽל:

הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת(מלוכהמָלְכָ֥ה עָלֵֽינוּוַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתדִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁרבִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽיםוַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִיאַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתמָתְקִ֔י וְאֶתתְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִיאַ֖תְּ (מלוכימָלְכִ֥י עָלֵֽינוּוַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶתתִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַלהָעֵצִֽים

וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַלבֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶתבָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַלאֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶתאֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּןאֲמָתוֹ֙ עַלבַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא: 

 לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- ויתחרשו. ותישנהו- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
 לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- התנזרותה של אם הנזיר..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

.וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְיְהוָ֖ה אֶלהָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּהנָ֤א אַתְּעֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽןוְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַלתִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַלתֹּאכְלִ֖י כָּלטָמֵֽאכִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹאיַעֲלֶ֣ה עַלרֹאשׁ֔וֹ כִּֽינְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִןהַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽיםשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַהיִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּטהַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּוַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶלמָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁראָמַ֥רְתִּי אֶלהָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽרמִכֹּ֣ל אֲשֶׁריֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַלתֵּ֔שְׁתְּ וְכָלטֻמְאָ֖ה אַלתֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁרצִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽרשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
הציווי על האם להתנזר מיין ופרי הגפן בעת ההריון אינו בהכרח מעיד על כך שענבים אינם בריאים לכל אשה הרה, הם אינם נכונים לאשה הרה שמעותדת ללדת בן שמיועד להיות נזיר לאלהים. בדיוק כמו שגרושה אינה נכונה לכהן אך יכולה להיות נכונה למי שאינו כהן. לכן כהן מתנזר מלקחת לו אשה גרושה.
 למודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- ובנותיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְֽאֶת-יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵֽין-דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּֽפֶת: וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶֽעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַֽכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּֽאת:וַֽיְהִי כִּי חָֽזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת-הַֽכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישֽׁוֹ:

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵֽינֵיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִֽׁים: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל-מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַֽחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְכָל-בַּת יֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּֽהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִֽירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַֽחֲלַת אֲבֹתָֽיו: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל:כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָֽד: במדבר.
.
וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹֽא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹֽתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָֽעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִֽי: כִּֽי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹֽתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָֽרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָֽה: עזרא.

צריך לחשוב על בנות בית שאן בעת הזאת כשהן יהודיות ולעתים בנות לאב שאין לו בנים .. או שבניו מתו ושדרכן בעת הזאת מבקש כנען לעשות נהפוך הוא…. להעביר בדרך זאת מבנות אלה את הארץ הזאת בחזרה אליו..

וְעַתָּה בְּֽנוֹתֵיכֶם אַל-תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹֽתֵיהֶם אַל-תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹֽא-תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד-עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת-טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד-עוֹלָֽם: וְאַֽחֲרֵי כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי | אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּֽ לְמַטָּה מֵֽעֲוֹנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹֽאת: הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֲלוֹא תֶֽאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָֽה: יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּֽי-נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל-זֹֽאת: עזרא.
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ- ירושת עוון- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶתבְּנֵידָ֖ן הָהָ֑רָה כִּילֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶקוַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַרחֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּיתיוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס: וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה

וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ: 

וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶתהַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽלכָּלבְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶתקוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ: וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁםהַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּשָׁ֖ם לַֽיהוָֽהשֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

וַיַּ֧עַל מַלְאַךְיְהוָ֛ה מִןהַגִּלְגָּ֖ל אֶלהַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶלהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽאאָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽםוְאַתֶּ֗ם לֹֽאתִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽאשְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַהזֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽםוְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽאאֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ: 

וְגַם֙ כָּלהַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶלאֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹאיָֽדְעוּ֙ אֶתיְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶתהַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.

כביאור בתהלים של דוד ואסף:

לֹֽא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם:  וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:  וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ:  וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים: וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים:  וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם:  וַיִּֽחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתֽוֹ: וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם:  וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם: תהלים.

אסף ודוד חיו הרבה שנים אחרי עת שפוט השופטים:

עת שפוט השופטים היא עת יותר קרובה לעת  בה חיה הסבתא רבא של דוד- רות.

לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- מבחן לישראל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וְהָיָ֣ה בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶתבְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶתאֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽיגַּםאֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִןהַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁרעָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽתלְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶתדֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִםלֹֽאוַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶתהַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַדיְהוֹשֻֽׁעַ:

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָלהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶתמִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁרצִוָּ֥ה אֶתאֲבוֹתָ֖ם בְּיַדמֹשֶֽׁה:  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּלאֲשֶׁ֣ר לֹֽאיָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּלמִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽייִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁרלְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

עמים עובדי עבודה זרה הושארו בארץ, רק כדי לנסות את ישראל אם ילכו בדרכי הגוים אם לאו.

כמבחן לישראל, 

כמו עץ הדעת. שנשתל בגן עדן, שלמרות שנשתל שם אסור היה לאדם וחווה לאכול מפריו.

 לימודי תורה- תהלים- לקריאה עם פרשת גדעון- דרך עוצב- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן- ואיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

בכחך זה:

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּלזֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽלנִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּלָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַףמִדְיָֽן:

וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ

גם בזה:

וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּלזֹ֑את וְאַיֵּ֣ה

הנביא שדורש את תשועת בורא עולם לעם.

כמו משה שעמד בפרץ למען העם, כמבקש טוב לעם.

וְאַיֵּ֣ה

 לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן- יהוה ימשל בכם- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁיִשְׂרָאֵל֙ אֶלגִּדְע֔וֹן מְשָׁלבָּ֙נוּ֙ גַּםאַתָּ֔ה גַּםבִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּןבְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽןוַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽאאֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽאיִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽםשֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶתבָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽלוַיְהִ֞י שֶׁםבְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַעוְלֹֽאהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ (בדרכובִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּשֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽטוַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶלשְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָהוַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָהלָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָלהַגּוֹיִֽם:

וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָהלָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶליְהוָֽה:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶלשְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁריֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽיאֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽםכְּכָֽלהַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁרעָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַדהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּםלָֽךְוְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽיהָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽםשמואל.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל.

לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- פֶּן–יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ עַדהַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַדפֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ:וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַלרֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶתגֻּלְגָּלְתּֽוֹ: וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶלהַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּןיֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת: וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁיִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ: וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶתשִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו: וְאֵ֗ת כָּלרָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּןיְרֻבָּֽעַל: שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.

וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶלהַנַּ֣עַר נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּןיֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת:

וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁתחֶ֠בֶר אֶתיְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶתהַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶתהַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּאנִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

יעל האשה שהרגה את סיסרא למעשה קיימה את נבואת דבורה:

וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַדאִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶתסִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִםבָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁהשֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

 לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- מעז יצא מתוק- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים:וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּאוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁהוַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָלעַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽיאַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶלאָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽחלִ֔י כִּֽיהִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וּבְכָלעַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽיאַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים
וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֗וֹן תָּמ֣וֹת נַפְשִׁי֮ עִםפְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֙יִת֙ עַלהַסְּרָנִ֔ים וְעַלכָּלהָעָ֖ם אֲשֶׁרבּ֑וֹ וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמוֹת֔וֹ רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו:
וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק :
 לימודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- מן החוץ והחוצה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶםוַיְהִיל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִןהַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽיםוַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶםוַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶתיִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽיםוַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽןוַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶתיִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּןהִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽיוַיְהִיל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַלשִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶתיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽיםוַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּןהִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽישֹׁפְטִים- פרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן.
.
וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִןהַח֑וּץ
.
היו עתות שבני ישראל לקחו בנות מן החוץ, יש עמים שכתוב בברור לא להתחתן איתם, גם הבנים וגם הבנות. אז ברור שיש עמים שמותר להתחתן איתם, גם הבנים וגם הבנות.
לפי הניסוח ברור הדבר ששלושים בנותיו של אבצן הוצאו מישראל והבנות שהובאו לבנים מבחוץ הובאו מחוץ לישראל לישראל.
כך שברור שאשה הולכת עם עמו של בעלה, ואם נתאלמנה מישראל יש לה זכות להשאר עם עמו של בעלה שמת כמו שלמדנו ממקרה רות.
וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן עַזָּ֑תָה וַיַּרְאשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ:לַֽעַזָּתִ֣ים לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּל֥וֹ כָלהַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָלהַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַדא֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּשֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ 
במשמעות של ישבו בשקט. ולא נהיו חרשים.
.
וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַלבִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶתשֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיושֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙
במשמעות של הרדמה ולא של לעשות מדבר חדש  ישן.
לימודי תורה- יהושע- ברית לעם- כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ- למודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶתיְהוָ֑ה לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים: 

כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ וְאֶתאֲבוֹתֵ֛ינוּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה לְעֵינֵ֗ינוּ אֶתהָאֹת֤וֹת הַגְּדֹלוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵ֗נוּ בְּכָלהַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְנוּ בָ֔הּ וּבְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָבַ֖רְנוּ בְּקִרְבָּֽם:

וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּןנ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּןמֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽיםוַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַתסֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַראֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַרגָּֽעַשׁ: וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶתיְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּלמַעֲשֵׂ֣ה יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: יהושע- פרשת בְּרִ֛ית לָעָ֖ם. 

וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶתהָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶתהָאָֽרֶץ וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶתיְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּלמַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּןנ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּןמֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַתחֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַרגָּֽעַשׁ: שופטים.

וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶתיְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ

לימודי תורה- פרשת- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- אחרי מות הכהן הגדול- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וְיָשַׁ֣ב בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַדעָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַדמוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶלעִירוֹ֙ וְאֶלבֵּית֔וֹ אֶלהָעִ֖יר אֲשֶׁרנָ֥ס מִשָּֽׁם:

צריך לחשוב למה מות הכהן הגדול הוא נקודת זמן שרק לאחריה, עומד הרוצח שרצח בשגגה מול העדה.  בכל מקרה זה הזמן של הרוצח בשגגה שנס מעירו לעיר מקלט לעמוד לפני העדה.

לימודי תורה- תהלים- לקריאה עם פרשת ברית לעם- בנים לבניך- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל: תהלים- לקריאה עם פרשת ברית לעם. 

וַֽיְהִי֙ דְּבַריְהוָ֔ה אֶלאֵלִיָּ֥הוּ הַתִּשְׁבִּ֖י לֵאמֹֽרהֲֽרָאִ֔יתָ כִּֽינִכְנַ֥ע אַחְאָ֖ב מִלְּפָנָ֑י יַ֜עַן כִּֽינִכְנַ֣ע מִפָּנַ֗י לֹֽא-(אביאָבִ֤יא הָֽרָעָה֙ בְּיָמָ֔יו בִּימֵ֣י בְנ֔וֹ אָבִ֥יא הָרָעָ֖ה עַלבֵּיתֽוֹפרשת- כֶּ֧רֶם הָיָ֛ה לְנָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּיִזְרְעֶ֑אל.

וַיָּמָת כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו  בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן: 

כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן:

זאת אומרת משך לבנית ביתך הוא דרך הבן, חורבן ביתו של אחאב נחרב דרך בנו כמובטח, כי לא היה לאחאב נכד מבנו. לא מבתו. מבנו.

וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ = שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל: 
.
על ישראל.לא על אדום ולא על כנען.על ישראל.כל איש ואשה בעולם שמתפללים את תפילות תהלים מתפללים למען ישראל.
לימודי תורה- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- “ענישה קולקטיבית”- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת–פִּינְחָ֖ס בֶּן–אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן:וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙ עִמּ֔וֹ נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לְכֹ֖ל מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית–אֲבוֹתָ֛ם הֵ֖מָּה לְאַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:וַיָּבֹ֜אוּ אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר:כֹּ֣ה אָמְר֞וּ כֹּ֣ל | עֲדַ֣ת יְהוָ֗ה מָֽה–הַמַּ֤עַל הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֤ר מְעַלְתֶּם֙ בֵּאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָשׁ֣וּב הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה בִּבְנֽוֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ לִמְרָדְכֶ֥ם הַיּ֖וֹם בַּיהוָֽה:הַמְעַט–לָ֙נוּ֙ אֶת–עֲוֹ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא–הִטַּהַ֙רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה:וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל–כָּל–עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

 וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף

כשכל ישראל נענשים בגלל מעשה של חלק מישראל. אתה לא יכול לאמר לישראלי לשתוק כשהוא מעיד על “תקלה”  כמו שאומרים.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ: תהלים לפרשת- הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְהוָה אֶת-רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרַס וַיַּֽעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹֽר: כֹּה-אָמַר כּוֹרֶשׁ | מֶלֶךְ פָּרַס כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהֽוּא-פָקַד עָלַי לִבְנֽוֹת-לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּֽיהוּדָה מִֽי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָֽעַל: דברי הימים.

לימודי תורה- פרשת הארץ הנשארת- וְיָֽעַל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ: תהלים לפרשת- הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר-יְהוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְהוָה אֶת-רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ-פָּרַס וַיַּֽעֲבֶר-קוֹל בְּכָל-מַלְכוּתוֹ וְגַם-בְּמִכְתָּב לֵאמֹֽר: כֹּה-אָמַר כּוֹרֶשׁ | מֶלֶךְ פָּרַס כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהֽוּא-פָקַד עָלַי לִבְנֽוֹת-לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּֽיהוּדָה מִֽי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָֽעַל: דברי הימים.

לימודי תורה- פרשת עם המלחמה- הַתִּיקֵ֤נוּ- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶליְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַלתִּירָ֣א וְאַלתֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּלעַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶתמֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶתעַמּ֔וֹ וְאֶתעִיר֖וֹ וְאֶתאַרְצֽוֹ: וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַקשְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂיםלְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ: וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָלעַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה: וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠אוּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַלתַּרְחִ֥יקוּ מִןהָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽיםוַאֲנִ֗י וְכָלהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶלהָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽייֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִןהָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֙מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶתהָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם: וְהָיָ֞ה כְּתָפְשְׂכֶ֣ם אֶתהָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶתהָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם: וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶלהַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽיתאֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽםפרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

פה נעשה תרגיל מלחמה בו עם המלחמה נחלק לשתי מחנות מחנה אחד הוצב מהמארב מאחורי העיר ומחנה אחד בשער העיר, התחבולה היא שהעיר תרדוף אחרי המחנה שהוצב בשער ואחרי שירחקו מהעיר המחנה או הכח שהוצב במארב מאחורי העיר יכבוש את העיר. ועל כך כתבתי בלמידה קודמת.

מצאתי מילה חדשה לי:

וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִןהָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: 

לימודי תורה- פרשת עם המלחמה- כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת–מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן–צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת–יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽדיִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַדצִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַדבִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַדבִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽירלָהֶ֖ם שָׂרִֽידוַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַרל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶתסוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶתמַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁוַיָּ֨שָׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶתחָצ֔וֹר וְאֶתמַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽיחָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כָּלהַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּהוַ֠יַּכּוּ אֶתכָּלהַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁרבָּ֤הּ לְפִיחֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּלנְשָׁמָ֑ה וְאֶתחָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁוְֽאֶתכָּלעָרֵ֣י הַמְּלָכִֽיםהָ֠אֵלֶּה וְֽאֶתכָּלמַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִיחֶ֖רֶב הֶחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽהרַ֣ק כָּלהֶעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַלתִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זוּלָתִ֛י אֶתחָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ:  וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶעָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽתכָּלהָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִיחֶ֗רֶב עַדהִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּלנְשָׁמָֽהכַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶתמֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּןצִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶתיְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹֽאהֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁרצִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתמֹשֶֽׁהפרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶתמֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּןצִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶתיְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ.

לימודי תורה- פרשת מעל בחרם- משל שלא במקומו- המקרה לא אותו מקרה- לימודי שנת שבעים ושתים.

וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכָלאֲשֶׁרבָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכָלאֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶתהַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּוְרַקאַתֶּם֙ שִׁמְר֣וּ מִןהַחֵ֔רֶם פֶּֽןתַּחֲרִ֖ימוּ וּלְקַחְתֶּ֣ם מִןהַחֵ֑רֶם וְשַׂמְתֶּ֞ם אֶתמַחֲנֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ לְחֵ֔רֶם וַעֲכַרְתֶּ֖ם אוֹתֽוֹ: וְכֹ֣ל כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב וּכְלֵ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ וּבַרְזֶ֔ל קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה אוֹצַ֥ר יְהוָ֖ה יָבֽוֹא: וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶתק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶתהָעִֽיר: וַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶתכָּלאֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַדזָקֵ֑ן וְעַ֨ד שׁ֥וֹר וָשֶׂ֛ה וַחֲמ֖וֹר לְפִיחָֽרֶב:וְלִשְׁנַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים הַֽמְרַגְּלִ֤ים אֶתהָאָ֙רֶץ֙ אָמַ֣ר יְהוֹשֻׁ֔עַ בֹּ֖אוּ בֵּיתהָאִשָּׁ֣ה הַזּוֹנָ֑ה וְהוֹצִ֨יאוּ מִשָּׁ֤ם אֶתהָֽאִשָּׁה֙ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּעְתֶּ֖ם לָֽהּ:וַיָּבֹ֜אוּ הַנְּעָרִ֣ים הַֽמְרַגְּלִ֗ים וַיֹּצִ֡יאוּ אֶתרָ֠חָב וְאֶתאָבִ֨יהָ וְאֶתאִמָּ֤הּ וְאֶתאַחֶ֙יהָ֙ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָ֔הּ וְאֵ֥ת כָּלמִשְׁפְּחוֹתֶ֖יהָ הוֹצִ֑יאוּ וַיַּ֨נִּיח֔וּם מִח֖וּץ לְמַחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵֽל:וְהָעִ֛יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ וְכָלאֲשֶׁרבָּ֑הּ רַ֣ק הַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב וּכְלֵ֤י הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְהַבַּרְזֶ֔ל נָתְנ֖וּ אוֹצַ֥ר בֵּיתיְהוָֽה פרשת רחב.

וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּןכַּרְמִי֩ בֶןזַבְדִּ֨י בֶןזֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִןהַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת מעל בחרם.

בעת הזאת המילה חרם מיוחסת בהקשר של קבוצת אנשים שדוחים אדם או קבוצה אחרת. כמו שהיתה החלטה של המונים לא לקנות קוטג’.

וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶתיְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁרצִוִּיתָ֙נוּ֙ נַֽעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽלכָּלאֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ: כְּכֹ֤ל אֲשֶׁרשָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶלמֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםמֹשֶֽׁה: ספר יהושע- פרשת אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה.

לימודים מספר מלכים- פרשת יהורם, יהושפט ומלך אֱדֽוֹם- זרע אברהם עבדו- ברית.

וִֽיהוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהֽוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה׃ וַיַּֽעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֨סַר֙ אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ רַ֠ק בְּחַטֹּ֞אות יָֽרָבְעָ֧ם בֶּֽן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶֽחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבֵ֑ק לֹא־סָ֖ר מִמֶּֽנָּה׃ 

יהורם עשה את הרע בעיני יהוה לא כאביו ואימו, ועדין רע יען כי יהורם החטיא את ישראל בחטאיו. 

וּמֵישַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֖ב הָיָ֣ה נֹקֵ֑ד וְהֵשִׁ֤יב לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽאָה־אֶ֣לֶף כָּרִ֔ים וּמֵ֥אָה אֶ֖לֶף אֵילִ֥ים צָֽמֶר׃ וַיְהִ֖י כְּמ֣וֹת אַחְאָ֑ב וַיִּפְשַׁ֥ע מֶֽלֶךְ־מוֹאָ֖ב בְּמֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּֽׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֵּ֡לֶךְ וַיִּשְׁלַח֩ אֶל־יְהֽוֹשָׁפָ֨ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֜ה לֵאמֹ֗ר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י אֶל־מוֹאָ֖ב לַמִּלְחָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶֽעֱלֶ֔ה כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃ וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ נַֽעֲלֶ֑ה וַיֹּ֕אמֶר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר אֱדֽוֹם׃ וַיֵּלֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹֽא־הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃

מואב הוא זרע לוט מבנותיו. לוט הוא מזרע אח אברהם.

במקרה זה מול מואב אדום ישראל ויהודה שאיחדו כוחות הם מזרע יצחק אח יעקב מזרע אברהם. בשפה המדוברת בעת הזאת מול מואב יש לאדום ישראל ויהודה מערכת אינטרסים משותפת.

לֹֽא-תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹֽא-תְתַעֵב מִצְרִי כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצֽוֹ: דברים.

צריך לזכור שגם ישמעאל הוא זרע אברהם. מבחינת זרע אברהם עבדו.

לימודים מספר מלכים- פרשת יהורם, יהושפט ומלך אֱדֽוֹם- זרע אברהם עבדו- חלק שני- ברית.

תחשוב שלבנט שמתעקש לגיס הומואים כמו מוטי אלון לצבא, יש זכויות אב על ילדיך.

משפט המלך נודע לישראל כשישראל ביקש מלך,  משפט זה נמסר לו על ידי שמואל הנביא, בעת ההיא המלכים שהמליך שמואל היו מבורא עולם, בעת הזאת המלך שלך אינו משיח בורא עולם ושיודע לקחת זכויות אב על ילדיך.

האם אתה מוכן שלבנט/ זבולון המר היו ויהיו זכויות אב על ילדך.

וַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים: וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים: תהלים.

וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת-הַמַּֽאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת-בְּנֽוֹ: וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם | אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּֽנִי: וַיֹּאמֶר אַל-תִּשְׁלַח יָֽדְךָ אֶל-הַנַּעַר וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי | עַתָּה יָדַעְתִּי כִּֽי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִֽידְךָ מִמֶּֽנִּי: וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל אַחַר נֶֽאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל וַיַּֽעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנֽוֹ: בראשית.

כָּֽל-הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָֽרְךָ וּבְצֹֽאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶֽךָ:  לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תֹֽאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהֹוָה אַתָּה וּבֵיתֶֽךָ: דברים.

וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי-יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כָּל-הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר-צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם:  פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה.

יש שלוש נשים שאנחנו לא יודעים עליהן הרבה, מרים, בת פרעה שאמצה את משה ודינה שנאנסה והושבה הביתה לאחר שנמסרה לאנס.

צריך לחשוב על דינה בזמן הזה שהיא נמסרה לאנס, לפני שלוי ושמעון החזירו אותה משם למורת רוחו של אביהם. צריך לחשוב על דינה בבית האנס שאנס אותה כאשתו והאשה שצריכה להביא משך לו.

אם מישהו רוצה לעשות על זה סרט אני אשמח.

מעניין גם לחשוב על מרים בעת שהיתה מביאה את החלב של המניקות העבריות לבת פרעה להניק את משה. שתי נשים שלא היו בעולות בעל על פי עדות או חוסר עדות מהתורה. הן היו נפגשות כל יום במשך כמה שנים.

ברור שהן היו מדברות בינהן, מענין על מה הן דיברו.

מועד לזכור:

 וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִןהַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ:

חודש הראשון הוא חודש האביב.

בסופו של יום ברור לכל שקולו של דרוקמן (שלא דרש את מותו של מוטי אלון ככתוב בתורתנו הקדושה ולא רק, דרוקמן מינה את מוטי אלון האיש ששוכב את זכר משכבי אשה לרב ושמלמד תורה בישיבתו של דרוקמן שנתמכת מכספי העם היהודי והגר התושב עמנו) ערווה. 

ברור לכל שאיש השוכב את זכר משכבי אשה הוא אינו יהודי. יען כי בורא עולם, קדוש ישראל ויוצרו אמר שאיש השוכב את זכר משכבי אשה הוא תועבה ומות יומת.

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

ומשכך ברור לכל שילדיו של מוטי אלון לא נולדו לאב יהודי.

ומשכך בניו של מוטי אלון אינם יהודים וזאת יופי של נקמה בריבעים ושילשים.

להזכירכם היהדות ככתוב בתורתנו הקדושה היא מאב לבניו ובנותיו. בדיוק כמו שאברהם העביר ליצחק ויצחק ליעקב.

שתיקת הפרים.

נקודה למחשבה.

ברור לכל שהדוסים שדורשים מנשים לכסות את זרועותיהן גם בקיץ וגם בשרב, עושים זאת יען כי הם חושבים שזרוע אשה היא ערווה.

עוד לא קראתי בתורה שזרוע של אשה היא איבר ערווה שיש לכסותו.

אני טוענת שהמחשבות של הדורשים מאשה לכסות את זרועותיה, הן מחשבות ערווה.

ואם אתה הולך בחולון ולא נעים לך לראות זרועות אשה, אז תצא אתה ומשפחתך מהמחנה ותעברו לגטו בבני ברק.

כִּֽיתִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗ (תריםתָּר֥וּם קַרְנֵֽנוּכִּ֣י לַֽ֭יהוָה מָֽגִנֵּ֑נוּ וְלִקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל מַלְכֵּֽנוּאָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽבְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַלגִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽםמָ֭צָאתִי דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י בְּשֶׁ֖מֶן קָדְשִׁ֣י מְשַׁחְתִּֽיואֲשֶׁ֣ר יָ֭דִי תִּכּ֣וֹן עִמּ֑וֹ אַףזְרוֹעִ֥י תְאַמְּצֶֽנּוּ: תהלים

משיח בישראל הוא משיח שנמשח בשמן הקודש. יחוס משיחיות לאדם בעת שאין בית מקדש ובעת של הסתר פנים, הוא חטא בפני עצמו.

חטא/טהרה.