לימודים מספר תהלים לשנים שבעים ושבעים ואחת.

תהלים ל- פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

יְֽהוָ֗ה מְנָת-חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי: תהלים.

תראה,

אתה לא יכול להאשים דור שלם שנהג לברוח לים בעת ההיא.. את הדור שאחרי הצלחת לדכא שלא יתמרד, שלא יברח.. דחפת לו רטלין לאחר שהחלו בעיות קשב וריכוז ללמוד מקצוע שהילדים לא יועדו לו.. ברור לי ולך שזאת סיבת חוסר היכולת להקשיב למורים..

החומר הנלמד לא מעניין את התלמיד לכן הוא לא מקשיב לך.

אתה צריך לטפל ב- CAUSE ולא ב- SIMPTOM.

אני טוענת שהם בדקו  למה יועדו הילדים כדי לעשות החלפות בין הילדים.

תהלים ללמידה עם פרשת לוט ואברם- לימודים לשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם-הַ֠ה֠וּא וַֽעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּי-אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָֽרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה: וְאָֽנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל-הָֽרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל-אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים:

העובדה שאתה לא רואה את בורא עולם אינה מעידה על כך שבורא עולם לא רואה אותך.

הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵֽיהוָה לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַֽעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵֽנוּ:

.

תהלים – פרשת יעקב ועשו- למודי שנת שבעים ואחת.יש נזירות של כהן מעם ישראל ויש נזירות של ישראל מהעמים למרות שמתקיים קשר בין הכהנים לישראל כך מתקיים קשר בין ישראל לעמים. למרות הנזירות אפשר לקיים קשר.

משמע ש- PUGACHEVA תבוא לנגן ולשיר בישראל היא תאכל סטייק פילה, אנטריקוט, צלעות כבש, קבב, שישליק.. ולא חזיר.

לא לדאוג,

היא לא תחזור לרוסיא רעבה.

גם  GLIKERIA מיוון שרה בישראל את מזמור תהלים בעברית:

שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶתיְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹןתהלים.

וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶתכָּלהַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶתכְּבוֹדִֽיוְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם פְּ֠לֵיטִים אֶֽלהַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹאשָׁמְע֤וּ אֶתשִׁמְעִי֙ וְלֹארָא֣וּ אֶתכְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶתכְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: ישעיהו.

.
תהלים לקריאה עם פרשת מקרא העדה- שלח לך- לימודי שנת שבעים ואחת.

יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ֮ (ינין) יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל-גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ: בָּר֤וּךְ | יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ: וּבָר֤וּךְ | שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת-כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן: תהלים..

וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי: וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם: ישעיהו.

.

תהלים ללמידה עם פרשת בלק ופנחס- למודי שנת שבעים ואחת.

אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב-נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת: וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל-בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ: שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ: תְּֽהִי-יָ֭דְךָ עַל-אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל-בֶּן-אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ:וְלֹא-נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא: יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה: תהלים ל- פרשת בלק ופִּֽינְחָ֨ס.

הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: דברים.

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא

.

תהלים לפרשת מטות מסעי- לימודי שנת שבעים ואחת.לִבְנֵי-קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב: נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: תהלים ל-  פרשת מַּטּ֔וֹת- מַסְעֵ֣י.

תראה, בנט בן ישיבת יבנה, המזרח ארופאית, בן ישיבתו של דרוקמן יודע את זה.

הם גם יודעים את זה:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

והם גם יודעים את זה:

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: תהלים.

.

תהלים לפרשת שופטים ושוטרים- לימודי שנת שבעים ואחת.כִּֽי-כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹ-קֵ֥ד נִחָֽרוּ:

כְּמוֹ-קֵ֥ד

צריך לחשוב אם יש במקרה זה חלוקת המילה מוקד לצרוף מילים, או שמשמעות המילה היא אינה כמילה מוקד כפי שאנו מכירים אותה.

ואם כך, מה המשמעות של המילה- קֵ֥ד.

יש עוד מקרה דומה:

כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה: תהילים מנוקד.

כִּ֣י כָל-יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ-הֶֽגֶה: תהלים טעמי מקרא.

.

תהלים לפרשת הטמא והטהור.

.

פרשת מעל בחרם.

מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ:  הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם: בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ: תהלים.

אני טוענת  שלצבא אסור לקבל תרומות מנדיבים.

תהלים ל- פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֖ב- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי: תהלים.

כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י.

כקבצן אל בורא עולם.

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל-יַד אֲֽדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ: תהלים.

לפניך אני נחשב בעיני כתולעת קטנה באדמה- איבן גבירול שפל הרוח והברך והקומה לפני בורא עולם.

תהלים לפרשת חיי שרה- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ: תהלים.

מהישע ניתן לדעת מה היה השוד:

וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת-הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה: בראשית.

תהלים לפרשת וישב יעקב- לימודים לשנת שבעים ואחת.חַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל-לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:

וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל-תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד-כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי:

בתהלים ללמידה בשבוע הזה דיבר דוד על עדת כלבים שהקיפוהו שביקשו לחלק את בגדיו להם ועל לבושו של דוד להפיל גורל. משל החלפות הבגדים הוא משל  שאין לו משמעות חומרית אם מישהו מלווה לך בגד או שמישהו מקבל את בגדיך או שאתה קונה בגדים יד שנית כמו שאומרים. אך יש שעושים פעולות מסוג זה כשהם תורמים בגדים של אדם חוטא לעניים נקיי כפיים. ובכך הם מבקשים לתת את מלבושיהם במובן של  בושה. ובכך החוטא מבקש להעביר את גורלו כחוטא לאדם נקי כפיים.

תהלים ל- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה- לימודי שנת שבעים ואחת.וְאַתָּ֤ה יְהוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַהֲקִימֵ֑נִי וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם:

ברור לכל ש-אשלמה להם- בדברו של דוד הוא להשיב מלחמה, לפגוע בהם..

כידוע לכל, דוד נלחם באויבי הבורא.

תהלים לפרשת מי מריבה- לימודי שנת שבעים ואחת.

נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד-מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן: וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם: 

תהלים לקריאה עם פרשת מקרא העדה- שלח לך- לימודי שנת שבעים ואחת.

יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ֮ (ינין) יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל-גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ: בָּר֤וּךְ | יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ: וּבָר֤וּךְ | שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת-כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן: תהלים..

וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי: וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם: ישעיהו.

תהלים לקריאה עם פרשת מקרא העדה – שלח לך- לימודים שנת שבעים ואחת.

יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ֮ (ינין) יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל-גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ: בָּר֤וּךְ | יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ: וּבָר֤וּךְ | שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת-כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן: תהלים ל-  פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

.

וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה:  ישעיהו.

תהלים לפרשת- רָחָ֖ב- לימודי תורה- שנת שבעים ואחת..

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: בראשית.

.

אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: תהלים.

הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם-מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָֽיִם:

וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵֽינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהֽוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: בראשית.

.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי

וַיְהִי כֵן:

תהלים ל- פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה- לימודי תורה בשנת שבעים ואחת.

הַפְקֵ֣ד עָלָ֣יו רָשָׁ֑ע וְ֝שָׂטָ֗ן יַעֲמֹ֥ד עַל-יְמִינֽוֹ:

בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע וּ֝תְפִלָּת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה לַֽחֲטָאָֽה: תהלים ל- פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה. 

וַיָּ֙עַד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בִּיהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽרכֹּהאָמַ֞ר יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִםבִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶתמִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַםאַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶתבֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶתחֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּהשְֽׁמַֽענָ֞א יְהוֹשֻׁ֣עַ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֗וֹל אַתָּה֙ וְרֵעֶ֙יךָ֙ הַיֹּשְׁבִ֣ים לְפָנֶ֔יךָ כִּֽיאַנְשֵׁ֥י מוֹפֵ֖ת הֵ֑מָּה כִּֽיהִנְנִ֥י מֵבִ֛יא אֶתעַבְדִּ֖י צֶֽמַחכִּ֣י הִנֵּ֣ה הָאֶ֗בֶן אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ עַלאֶ֥בֶן אַחַ֖ת שִׁבְעָ֣ה עֵינָ֑יִם הִנְנִ֧י מְפַתֵּ֣חַ פִּתֻּחָ֗הּ נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וּמַשְׁתִּ֛י אֶתעֲוֹ֥ן הָאָֽרֶץהַהִ֖יא בְּי֥וֹם אֶחָֽד: זכריה.

במקרה יהושע, מלאך עמד על ימינו.

פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה.

כִּֽייַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶתהַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָאשָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָֽרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָֽשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽםהִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּןתִּנָּקֵשׁ֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ם אַֽחֲרֵ֖י הִשָּֽׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶןתִּדְר֨שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר אֵיכָ֨ה יַֽעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֨לֶּה֙ אֶתאֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶֽעֱשֶׂהכֵּ֖ן גַּםאָֽנִי:  לֹאתַֽעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָלתּֽוֹעֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶתבְּנֵיהֶם֙ וְאֶתבְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽםפרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה.

כִּ֣י גַ֤ם אֶתבְּנֵיהֶם֙ וְאֶתבְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵאלֹֽהֵיהֶֽם:

וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶםוַיַּעַבְדוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵשׁוַיִּזְבְּחוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִיםוַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִיםוַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶםוַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת נַחֲלָתוֹוַיִּתְּנֵם בְּיַד גּוֹיִם וַיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶםוַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָםתהלים.

וַיִּשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִים:
מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז:הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהוָ֗ה בְּהַדְרַת-קֹֽדֶשׁ:

ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל-הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל-הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל-מַ֥יִם רַבִּֽים:

קוֹל-יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּהָדָֽר:

ק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת-אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן:

וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ-עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן-רְאֵמִֽים:

קוֹל-יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ:

ק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ:

ק֤וֹל יְהוָ֨ה | יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד:

יְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם:

יְֽהוָ֗ה עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה | יְבָרֵ֖ךְ אֶת-עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם:

.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: בראשית.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:

וַיֹּאמֶר

וַיְהִי

.

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָֽעֵדָה אַתָּה וְאַֽהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵֽינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהֽוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָֽעֵדָה וְאֶת בְּעִירָֽם: במדבר.

.

אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:

אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם.

אֲנִי אָמַרְתִּי

את הכח הזה מקבלים מבורא עולם.

הבחירה של משה להכות בסלע ולא לדבר אליו, זאת כמעט אותו הדבר כשהוא פחד מהשליחות בתחילה בגלל שהוא היה כבד פה ולשון ולכן אהרון נבחר לעשות את מלאכת הדיבור במקומו.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹֽכִי: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָֽאָדָם אוֹ מִֽי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָֽנֹכִי יְהוָֹֽה: שמות.

תהלים לפרשת ואלה שמות- לימודי שנת שבעים ואחת.

וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא-דָֽמּוּ:

ניתן ללמוד שאדם צולע הוא לא נכה ככוונת הנכות שיחס לה דוד במשפט זה.

יש נכות שאינה נכות גופנית,

כמו שהטייקון “סוחט” שר  שהוא יודע עליו סוד או פשע שהוא עשה ואז אם השר לא מפריט לו את ים המלח או לא מסכים לתת לו הקלה בתמלוגים בעבור ים המלח,  או לא מסכים לאשר את מתווה הגז ששואבים מהים התיכון או לא מסכים לתת לו הקלה במיסים  בעבור הרווחים מים המלח, אז הטייקון ידע לפנות את השר מכסאו בדרך שתכניס אותו לכלא או שהשר יאלץ לעזוב בבושת פנים את תפקידו.

תהלים ל- פרשת וַיַּקְהֵ֣ל- לימודי שנת שבעים ואחת.

אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל לְיֹדְעָי הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצוֹר עִם כּוּשׁ זֶה יֻלַּד שָׁם:  וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן:  יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה: תהלים.

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה: תהלים.

מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל: תהלים ל- פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי.

גם לישראל וגם לעמים כולם:

וְאָנֹכִי מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם בָּאָה לְקַבֵּץ אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת וּבָאוּ וְרָאוּ אֶת כְּבוֹדִי: וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם: וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה: ישעיהו.

לעמים כולם כאשר..

כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְהוָה:

ירושלים לא טהורה בעת חזרתו של העם היהודי לירושלים.

אני טוענת שהעם צריך עוד זמן מדבר כדי להיות נכון למשול בירושלים.

תהלים ל- פרשת וַיַּקְהֵ֣ל- לימודי שנת שבעים ואחת.

אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל לְיֹדְעָי הִנֵּה פְלֶשֶׁת וְצוֹר עִם כּוּשׁ זֶה יֻלַּד שָׁם:  וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן:  יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה: תהלים.

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים זֶה יֻלַּד שָׁם סֶלָה: תהלים.

תהלים ללמידה עם פרשת פקודי המשכן- לימודי שנת שבעים ואחת.

כִּ֤י יִרְאֶ֨ה | חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כְּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וְעָזְב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם:

קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ | לְֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכְּנֹתָם לְדֹ֣ר וָדֹ֑ר קָֽרְא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת:

ברור לכל שתושבי גבעת עמל ותושבי ליפתא נאנסו לעזוב לאחרים חילם.

ברור לכל שהאשכנזים אנסו את הארץ הזאת בשימת שמותיהם עלי האדמה הזאת.

צריך לחשוב מדוע תשובה לא נתן דירות לתושבי גבעת עמל המקוריים לאחר שהוא גרש אותם מאדמתם.

צריך לחשוב שוב על כך ש- JAKOB NEEMAN פטר את ורדה אלשיך מעונש על חטא ה- PROTOCOL וחדש אחרי סית המשפט מינה אותה להיות השופטת במשפט הסדר החוב של שרון יצחק תשובה בדלק נדל”ן. להזכירך ורדה אלשיך מחקה לתשובה את החוב.

תהלים לפרשת קרח- חקת: לימודים בשנת שבעים ואחת.

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: דבר בורא עולם בתורת ישראל.אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל-תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל-תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן: תהלים.

חשוב שתבינו במי אתם בוחרים שאתם בוחרים את איציק שמולי לרעות אתכם.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל.

 

כִּי-לִ֥י כָל-חַיְתוֹ-יָ֑עַר בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי-אָֽלֶף:

יָ֭דַעְתִּי כָּל-ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי:

אִם-אֶ֭רְעַב לֹא-אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי-לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ: תהלים ליום התשיעי לחודש.

הכל של בורא עולם גם אתה. גם את. אפילו שאתה אויב של בורא עולם. בורא עולם ברא אותך. הוא לא לוקח ממך שהוא לוקח..גם אם הוא יקח את הבן שלך הוא לא לוקח ממך.

כי לבורא עולם תבל ומלואה.

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ:  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

פרשת מקץ:

פרשת מקץ:

וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃ וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֨חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃ כִּי־זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר׃ וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃ וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ מַֽהֲרוּ֮ וַֽעֲל֣וּ אֶל־אָבִי֒ וַֽאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־תַּעֲמֹֽד׃ וְיָֽשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹֽאנְךָ֥ וּבְקָֽרְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃ וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃ וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־כָּל־כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהֽוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־אָבִ֖י הֵֽנָּה׃
תהלים:

וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר.שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף.

עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו [רַגְלוֹבַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ.

עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ.

שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ.

שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ.

לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם.

וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם.

הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי אֲדָמָה הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹהוֹי אֹמֵר לְאָב מַה תּוֹלִיד וּלְאִשָּׁה מַה תְּחִילִין.

כֹּה אָמַר יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִיאָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי. אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹתישעיהו

בורא עולם הוא קדוש ישראל ויוצרו.

חשוב לזכור שבורא עולם אמר בתחילת הדרך לאברהם שזרעו יהיה בעבדות במצרים.

וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָֽפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם  יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִֽהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַֽעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃ וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַֽעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַֽחֲרֵי־כֵ֥ן יֵֽצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃ וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹֽא־שָׁלֵ֛ם עֲו֥‍ֹן הָֽאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃ בראשית.

יוסף הבין שבורא עולם הוא שהביא אותו למצריםולא אחיואחיו רק היו הדרך והכלי להביא את בני ישראל למצרים בזמן רעב שיוסף שהגיע לפניהם דאג שיהיה להם מזון בשנות רעב.

מתוך המקום הזה ניתן ללמוד שגם הדרך שקיבל יעקב את הבכורה היתה ברצון הבורא.

להזכירכםיעקב קנה ביושר את הבכורה הוא דרש בשפה ברורה את הבכורה ואף השביע את עשו כדי לקיים את העברת הבכורה.

חטאו של יעקב היה שהוא שיקר את אביו ועל כך הוא נענשכמו שיעקב שיקר את אביו, לבן שיקר אותו ונתן לו את לאה במקום את רחל.

תהלים לפרשת מטות מסעי- לימודי שנת שבעים ואחת.לִבְנֵי-קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב: נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: תהלים ל-  פרשת מַּטּ֔וֹת- מַסְעֵ֣י.

תראה, בנט בן ישיבת יבנה, המזרח ארופאית, בן ישיבתו של דרוקמן יודע את זה.

הם גם יודעים את זה:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

והם גם יודעים את זה:

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: תהלים.

תהלים לפרשת שמע ישראל- לימודי שנת שבעים ואחת.

אַרְבָּ֘עִ֤ים שָׁנָ֨ה | אָ֘ק֤וּט בְּד֗וֹר וָאֹמַ֗ר עַ֤ם תֹּעֵ֣י לֵבָ֣ב הֵ֑ם וְ֝הֵ֗ם לֹא-יָדְע֥וּ דְרָכָֽי:

אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם-יְ֝בֹא֗וּן אֶל-מְנוּחָתִֽי: תהלים.

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ וַיֹּאמֶר אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי: וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל: וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר לָהּ מַה תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי – שמואל.

מְנוּחָתִֽי:

זאת אומרת שיש שיגיעו למנוחתו ויש שלא.

נִשְׁמְט֣וּ בִֽידֵי-סֶ֭לַע שֹׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָׁמְע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ: תהלים.

וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים נְאֻם דָּוִד בֶּן יִשַׁי וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל: רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי: שמואל.

וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה: וַיַּעַן יְהוָה אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים: זכריה.

יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו בְּנֵֽי-צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם: תהלים.וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ: בראשית.

.

תהלים ללמידה עם פרשת אחרי המגפה- לימודי שנת שבעים ואחת.

וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי-אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ: תהלים ל- פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ.

לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן.

אֲֽנִי-אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם: תהלים ל- פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם:

וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן.

כֻּלְּכֶֽם.

תהלים ללמידה עם פרשת אחרי המגפה- לימודי שנת שבעים ואחת.וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי-אַתָּ֬ה שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ: תהלים ל- פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן עַל-כָּל-הָאָֽרֶץ.

לְבַדֶּ֑ךָ עֶ֝לְי֗וֹן.

אֲֽנִי-אָ֭מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם: תהלים ל- פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם:

וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן.

כֻּלְּכֶֽם.

תהלים ל- פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ- לימודים בשנת שבעים ואחת..

כָּרַ֣תִּֽי בְ֭רִית לִבְחִירִ֑י נִ֝שְׁבַּ֗עְתִּי לְדָוִ֥ד עַבְדִּֽי: עַד-ע֭וֹלָם אָכִ֣ין זַרְעֶ֑ךָ וּבָנִ֨יתִי לְדֹר-וָד֖וֹר כִּסְאֲךָ֣ סֶֽלָה: תהלים ל- פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ.

ברור לך שזרע עשיו לא יכול להוליד זרע דוד.

את דוד הוליד זרע משבט יהודה.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד: מגילת רות.

ברור לך שיהדותו של דוד היא מאבותיו ככתוב במגילת רות.

רות נכנסה לשבט יהודה כבתולה שהתחתנה עם בן השבט, ובחרה להשאר בשבט ולא לחזור לבית אביה. בגלל שהיא היתה אלמנת יהודי היא יכלה להתחתן עם יהודי ולהוליד לו יהודים.

רדיו זמן השלום- תהלים לפרשת וישב יעקב.

לַ֭מְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי:

אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑ה וְ֝לַ֗יְלָה וְֽלֹא-דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי:

וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל:

בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּ֝טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ:

אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא-בֽוֹשׁוּ:

וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא-אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם:

כָּל-רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ:

גֹּ֣ל אֶל-יְהוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֝צִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ:

כִּֽי-אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֝בְטִיחִ֗י עַל-שְׁדֵ֥י אִמִּֽי:

עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה:

אַל-תִּרְחַ֣ק מִ֭מֶּנִּי כִּי-צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּי-אֵ֥ין עוֹזֵֽר:

סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי:

פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֝רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג:

כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֮ וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל-עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:

יָ֘בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ | כֹּחִ֗י וּ֖לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְֽלַעֲפַר-מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי:

כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּ֝אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי:

אֲסַפֵּ֥ר כָּל-עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֝בִּ֗יטוּ יִרְאוּ-בִֽי:

יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל-לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:

וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל-תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד-כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי:

ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי:

אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶֽךָּ:

יִרְאֵ֤י יְהוָ֨ה | הַֽלְל֗וּהוּ כָּל-זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל-זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל:

כִּ֤י לֹֽא-בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא-הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ:

מֵ֥אִתְּךָ֗ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו:

יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים | וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֭הוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד:

יִזְכְּר֤וּ | וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל-יְ֭הוָה כָּל-אַפְסֵי-אָ֑רֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ כָּֽל-מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם:

כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם:

אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ | כָּֽל-דִּשְׁנֵי-אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כָּל-יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה:

זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר:

יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֝וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה:

שירים, שרים ונוגנים:

תהלים לפרשת ויקרא- צו- שמיני.

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.
לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא-לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי: אַל-תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל-תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי: הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי: אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ: הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים | אֱֽלֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י תְּשׁוּעָתִ֑י תְּרַנֵּ֥ן לְשׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ: אֲ֭דֹנָי שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ: כִּ֤י | לֹא-תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה: זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֮ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה לֵב-נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה: הֵיטִ֣יבָה בִ֭רְצוֹנְךָ אֶת-צִיּ֑וֹן תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁלִָֽם: אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי-צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל-מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים: תהלים לפרשת ויקרא- צו- שמיני. וַיִּזְכֹּר יְמֵי-עוֹלָם, מֹשֶׁה עַמּוֹ; אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם, אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ–אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, אֶת-רוּחַ קָדְשׁוֹ. מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה, זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ; בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם, לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם. מוֹלִיכָם, בַּתְּהֹמוֹת; כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר, לֹא יִכָּשֵׁלוּ.  כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד, רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ–כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ, לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת.  הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ:  אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ.  כִּי-אַתָּה אָבִינוּ–כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ:  אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ.  ישעיהו.
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.
נשמת חיים- תהלים לקריאה עם פרשת ויקרא-צו-שמיני.לֵ֣ב טָ֭הוֹר בְּרָא-לִ֣י אֱלֹהִ֑ים וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי: אַל-תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל-תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי:  תהלים.

וַיִּזְכֹּר יְמֵי-עוֹלָם, מֹשֶׁה עַמּוֹ; אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם, אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ–אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, אֶת-רוּחַ קָדְשׁוֹ.  ישעיהו.

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

פרשת הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את- לימודי שנת השבעים.

וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְע֗וֹ אֶת-רִנָּתָֽם:

וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב (חסדו) חֲסָדָֽיו: תהלים ל- פרשת הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את.

.

כִּֽי-אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶל-הָֽאֲדָמָ֣ה | אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַֽאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל-אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַֽעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת-בְּרִיתִֽי: וְ֠הָיָ֠ה כִּֽי-תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֘ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָֽנְתָ֠ה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת-יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי: וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת-הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת-בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את.

תהלים ל- פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

בְּאֶבְרָת֨וֹ | יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת-כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ:  תהלים ל- פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹוּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה: וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם:

וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.

וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם:

זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: מלאכי.

וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: מלאכי.

גם אישור הגוים אותנו, אינו קשור ל- וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּֽׁב:

כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַֽעֲבֹ֑ר וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃ תהלים.

בתהלים דוד הסביר שהזמן בשביל בני האדם הוא לא כמו בשביל בורא עולם. מה שנראה לנו זמן ארוך הוא כהרף עין בשביל בורא עולם.

זה כמו שיש עוד מערכת שמש יותר גדולה מהשמש שלנו ושהשמש שלנו היא חלק ממנה אך היא כמו הירח שלנו ביחס לשמש של החיים במערכת של השמש הגדולה יותר משלנוזאת אומרת שהקפה מלאה של השמש שלנו שהיא שנה בשבילנו היא כמו חודש בשביל החיים במערכת השמש הגדולה יותר ושהזמן של שנים עשר הקפות של השמש שלנו שווה להקפה אחת של השמש הגדולה יותר מהשמש שלנו וכשאנחנו חיים בכדור הארץ מה שנראה לנו כשנה נראה לחיים במערכת השמש הגדולה יותר משלנו כחודש.

.