לימודי תהלים- ליום השבעה ועשרים לחודש.

יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ:

וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל: ליום השבעה ועשרים לחודש.

וּרְאֵֽה-בָנִ֥ים לְבָנֶ֑יךָ = שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל: 

על ישראל.

לא על אדום ולא על כנען.

על ישראל.

כל איש ואשה בעולם שמתפללים את תפילות תהלים מתפללים למען ישראל.

צריך לזכור שכל שלום על ישראל הוא שלום לכלל ישראל.

לא יכול להיות מצב שחצי יהודה נמצא במלחמה וחצי מיהודה נמצא בשלום.

אם יהודה משיג שלום אז לכל יהודה שלום. כל יהודה לא יצא למלחמה.

מצב של מלחמה לזה ושלום לזה בקרב יהודה, יכול לקרות רק בעת חציית העם שמתנהלת בין שני החצויים  מלחמה.

ואם יש לך שלום עם הערבים ומלחמה בקרב ישראל, אז ברור שאין לך שלום.

המקום היחיד שתוכל לסתור אותי הוא רק עם תסיר את מסכתך ותחשוף שאתה עשיו ובדרך זאת שמת את ישראל במקום עשיו בדרך ליעד של עשיו להשיב לעצמו את הבכורה והברכה.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו הַֽבֲרָכָה אַחַת הִֽוא-לְךָ אָבִי בָּֽרֲכֵנִי גַם-אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּֽבְךְּ:  וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִֽהְיֶה מֽוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָֽל: וְעַל-חַרְבְּךָ תִֽחְיֶה וְאֶת-אָחִיךָ תַּֽעֲבֹד וְהָיָה כַּֽאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָֽרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶֽךָ:  וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת-יַֽעֲקֹב עַל-הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּֽרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַֽהַרְגָה אֶת-יַֽעֲקֹב אָחִֽי: בראשית.

נִשְׁבַּֽע-יְהוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא-יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא-לָֽךְ:

אִֽם-יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם-בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי-עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא-לָֽךְ:

כִּֽי-בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ: תהלים ליום השבעה ועשרים לחודש.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד: מגילת רות.

נִשְׁבַּֽע-יְהוָ֨ה | לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא-יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא-לָֽךְ:

אִֽם-יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ | בְּרִיתִי֮ וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם גַּם-בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי-עַ֑ד יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא-לָֽךְ: תהלים ליום השבעה ועשרים לחודש.

אִֽם

בְּרִיתִי֮

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא: בראשית.

וְעֵדֹתִ֥י

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם: יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב: לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְהֹוָה אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים: דברים.

אִֽם

.

כְּטַל-חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל-הַרְרֵ֪י צִ֫יּ֥וֹן כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת-הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד-הָעוֹלָֽם: תהלים ליום השבעה ועשרים לחודש.

כִּ֤י שָׁ֨ם | צִוָּ֣ה יְ֭הוָה אֶת-הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד-הָעוֹלָֽם:

כִּֽי-בָחַ֣ר יְהוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ: זֹאת-מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי-עַ֑ד פֹּֽה-אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ: תהלים ליום השבעה ועשרים לחודש.

פֹּֽה-אֵ֝שֵׁ֗ב

תבין,

הרבה מכם בחרתם באישים השוכבים את זכר משכבי אשה כמושלים עליכם. ובעת הזאת האיש השוכב את זכר משכבי שהיה שר המשפטים שלך שבחרת בו שוב  למשול עליך כשר המופקד על אכיפת החוקים ועל בטחון ילדיך.

על פי דבר תורה בורא עולם ציווה מוות לאישים השוכבים את זכר משכבי אשה.

בבחירות האלה אתם בחרתם במוות ולא בחיים.

זאת משילות שאתה נותן לה מס ומשלם את משכורת הנבחרים שלך למשול עליך.

אני לא בוחרת בהם גם מסיבה זאת כבר הרבה מאוד שנים. שאתה מקבל דמוקרטיא, אתה מקבל את קביעת הרוב. אני הבנתי שגם אם אבחר במפלגה שתואמת למידותי, בקבלתי שיטה זאת ללא הרגולציות התואמות למידות תורת ישראל בסופו של יום אני מאשרת את מה שקבעו הרוב. ואני לא מוכנה להיות אחרי רבים להטות. בדיוק כמו סבי שלא היה מוכן להיות אחרי רבים להטות וקיבל מכה בשל כך ובעת הזאת מהרבים שהכו בו יש הרבה שאומרים את דבריו.

.