לימודי תורה- מועדים.

שעריו של הגר אינם שעריך.

גר בעל עסק אינו גר בשעריך. הוא אינו עבדך ואינו אמתך.

כשגר בעל עסק עובד בעסק שלו בשבתון , זאת בחירה שלו. אין יד המשולה ליד מצרים שאונסת לעבוד בשבתון.

גוי של שבת\ראשון\חגים ומועדים.

החרב המתהפכת-שבירת קסם- חודש שמיני בשנת שבעים ושתים.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. שמות.

חֲצוֹת-לַיְלָה–אָקוּם, לְהוֹדוֹת לָךְ:  עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. תהלים.מבחינה הגיונית חצות הלילה, חצי הלילה, הוא העת שהיא מחצית אורך הלילה, מתחילת הלילה ועד סוף הלילה. ברור לכולנו שחצי הלילה הוא מועד שאינו קבוע מועד קבוע. כולם יודעים שיש עונות בשנה שהלילה ארוך יותר והיום קצר יותר ולהפך, למעשה אורך הלילה הוא אורך שאינו אותו הדבר כמו בלילה שקדם לו ובלילה שבא לאחריו. כך ששעת החצות כפי שאתם מכירים היא לא באמת שעת חצות. גם במידת חצות היום המלא, מערב עד ערב, הוא מועד שאינו קבוע כמו שכולם מכירים כמועד כניסת השבת שאינו קבוע. לכן נקודת חצות היום היא לא אותה נקודה בכל יום בשנה.

אני טוענת שאין אדם שיודע את היום בשבוע לפי ספורות הבריאה. וכפי שהסביר לי אדם שקרא בתפילת שחרית שחשבו על כך לפני, ושבתפילת שחרית  מתפללים כשאומרים שכל יום שבת- ראשון שבת, שני שבת, שלישי שבת וכו’.

גם בתורה אחרי מעשה בראשית אין מועדים לפי היום בשבוע וחגי ישראל הם לפי היום בחודש. לא ניתן לדעת לפי הירח והשמש את היום בשבוע. גם את מנין השנים מיום הבריאה לא מזכירים בתורה, מנין שנים מוזכר מארועים שקרו, השנים מיציאת מצרים.. השנים מיום הולדת אדם. 

עבודה זאת כל מלאכה שמקבלים בעבורה שכר, לאכול לחם…  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, בראשית. למשל, אהוד בנאי, שסביר להניח שהוא מנגן ושר בשבת למשפחה או בבית הכנסת ולמרות שניגון בגיטרה והשירה הם מלאכתו, כשהוא שר ומנגן בשבת זאת לא עבודה כי הוא לא מקבל שכר. שהוא שר ומנגן עם שכר שלא בשבת זאת עבודה.

בישראל בעת הזו נהוג לתת את השכר, גם במוסדות המדינה וגם בעסקים במשק, לפי המועד הנוצרי בחודש. המועד הנוצרי הוא המועד הקבוע לקבלת שכר בעבור עבודה ולא המועד העברי. לכן בספירת הכלל, המועד של היום בשבוע, אינו מחייב את האדם היהודי והאשה היהודיה כיחידה אחת לצורך נופש ממלאכה ביום השביעי. 

משמע כל אדם וכל אשה יכולים לקבוע מתי השבת שלהם במחזוריות של שבע תוך שהם שומרים לעבוד עד שישה ימים בשבוע. כך שקשה מאוד להכשיל יהודים באשמה של חילול שבת.

מחשבה. מועדפת. ימים.

על פי תורתנו הקדושה, בראשית היה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ ולא היה אור והיה חושך. 

לאחר שבורא עולם ברא את האור החלה ספירת ימים על פי מועדי ערב ובוקר ועל פי הירח והשמש והאור והחושך.

על פי תורתנו הקדושה לאחר שבורא עולם ברא את האור היום מתחיל ומסתיים בבוקר. וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד. סוף היום השלם הוא בבוקר ומשכך תחילת היות השלם הוא בבוקר. אני טוענת שיותר נכון להחיל את השעה הראשונה בבוקר עם עלות השחר, כדי לא למדוד בספירת שעות שראשית היום הוא חושך כפי שהיה בעת תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ.

בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ–הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֶל-זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן-עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר. זכריה.

מפסוק זה ניתן ללמוד שיהודים בזמן משילות המלך הפרסי דָרְיָוֶשׁ, חיו לפי שני מועדים, מועדים לפי הספורות היהודיות: בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, ולפי ספורות שהיו נהוגות אצל העם הפרסי באותה עת. כשלנו היה חודש עשתי עשר, להם היה חודש שבט: הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ.

זאת אומרת שניתן לראות שהכותב עשה פעולת תרגום, מה המועד שלנו ביחס למועד של דָרְיָוֶשׁ.

כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ.  

כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת: 

עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים, וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת.  וְהָלְכוּ יוֹשְׁבֵי אַחַת אֶל-אַחַת לֵאמֹר, נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וּלְבַקֵּשׁ, אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת;

אֵלְכָה, גַּם-אָנִי.

 וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים, לְבַקֵּשׁ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם, וּלְחַלּוֹת, אֶת-פְּנֵי יְהוָה. 

כֹּה-אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם;

וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם–

כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹהִים עִמָּכֶם. 

אם כל השנים צמנו את צום החודש הרביעי מה שקוראים לו צום יז בתמוז בגלל הסדק הראשון בחומות ירושלים בימי חורבן בית שני, בעת הזאת שוכבי משכב זכר שהם תועבה, פרצו את ירושלים בעזרתו של נפתלי בנט מהישיבה של מוטי אלון ההומו וזאת הסיבה שיש לקיים יום אבל בעת הזאת. בעת חזרתו של העם היהודי לארץ ישראל, היום הזה היה צריך להיות יום שמחה ליהודה שמישהו מתעקש להופכו ליום שמחה וגאווה לאישים השוכבים את זכר משכבי אשה.

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ–בֵּין הָעַרְבָּיִם:  פֶּסַח, לַיהוָה. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה: תורה.

שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם–לָיְלָה. וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.

בתורה שלנו אין שמות לחודשי השנה מלבד חודש האביב, הוא החודש הראשון והוא היחיד לו שם יהוה שם.

מי שקרא לחודש הראשון חודש ניסן היה אחשורוש ממגילת אסתר. אותה מגילה בה השם יהוה לא מוזכר בה. ועם ישראל נושע על ידי מלך אדם.

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא-חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר–הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר.  וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם;

להשתמש בשם ניסן לחודש הראשון בו הושיע יהוה את ישראל מעוני מצרים הוא מעשה שסותר את יהוה שקבע את השם אביב לחודש הראשון בו הוא הושיע את עם ישראל זוהי פעולה שסותרת את יהוה ומקיימת פגם באמונה ובקשר בין עם ישראל  ליהוה.

תורה- סדר חדש- שמות- פרק שנים ועשרים.

ברור לכולם,

שהשרים בכלל ושר הכללה בפרט, סותרים עצמם כשהם לא מאשרים תחבורה של אגד ודן בשבת (לפי הספורות) ומניעים חיילים משוחררים לעבוד בשבת בתחנת הדלק של בינו\פז, טן, ושרון יצחק תשובה\דלק, ואלון דור, כעבודה מועדפת עליה הם מקבלים מענק שחרור מהצבא.
כמו שהשרים יודעים למנוע עבודה בשבת (לפי הספורות) של עובדי אגד ודן, הם יכולים להתנות את המענק לעסקים שאינם עובדים בשבת לפי הספורות (אין אדם שיודע אם היום שבת לפי ספורות הבריאה, אין דרך מדעית לדעת זאת).
השרים שמחוקקים חוק שבת בתחבורה של אגד ודן ולא מחוקקים חוק שבת בעבודה המזכה חיילים במענק, נושאים באשמה ובדין.
ברור לכולנו שהזוכים הם בעלי חברות הדלק שזוכים באפשרות להעסיק עובדים בשכר נמוך לזמן ארוך ועושה רושם שגם בלתי מוגבל, וזאת על חשבון משלמי המיסים בישראל- יהודים וגרים.

ההבדל בין בעל עסק שבוחר לעבוד בשבת, לבין החיל המשוחרר הוא שלעובד אין בחירה, המדינה העמידה את מגרש תחנות הדלק כמקום עבודה שבו הם יכולים לקבל את מענק השחרור.

ברור לכולנו שההתיחסות לעסקיו של שרון יצחק תשובה כעסקים  חיוניים למשק ומשכך עבודה במקומותיו היא צו השעה שמעמידים לרשותו חיילים משוחררים שרק אם יעבדו אצלו יקבלו את המענק זה לעג למקבלי ההחלטות, עדיף להעמיד את החיילים המשוחררים למען עסקים קטנים שהעסקים הגדולים טורפים אותם… עדיף שהחייל המשוחרר יעבוד בפיצוציא השכונתית מאשר בפיצוציות של מנט”ה של שרון יצחק תשובה..

בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל:  אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה. שופטים.

וַעֲשִׂיתֶם, בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת–הָעֹמֶר, כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן–שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, לַיהוָה. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, אִשֶּׁה לַיהוָה–רֵיחַ נִיחֹחַ; וְנִסְכֹּה יַיִן, רְבִיעִת הַהִין. וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד–עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה–עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶת–קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. ויקרא.

משמע, אכילת החמץ מותרת לאחר הבאת הקורבן, ביום הנפת העומר.

 ספירת העומר מתחילה לאחר הנפת העומר– משמע– לאחר השבת השנית ולא אחרי השבת הראשונה.

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת–עֹמֶר הַתְּנוּפָה:  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; ויקרא.

ספירת המועדים לפי הירח כפי שנוהגים המוסלמים והיהודים מתואמת עם הבריאה מבחינת הימים בחודש לפי הירח, משך החודש לפי הירח ומשך השנה לפי השמש, זאת ספירת בריאה. לא כך הספירה הנוצרית החודשית שאין לה קשר למעשה הבריאה. הנוהג של המדינה הוא לפי הספורות הנוצריות, אני טוענת שזאת עוד דרך של הנוצרים (מהזרם הגנוסT של SIMON MAGOS הקוסם, שגם הכנסיה הנוצרית הוקיעה אותו- ככופר) שפועלים בארץ לנתק את העם היהודי והמוסלמי מבורא עולם. 

בְּנֵי יֶפֶת–גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס.  וּבְנֵי, גֹּמֶר–אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה.  וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים. מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ, לִלְשֹׁנוֹ–לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.  בראשית.

ברור  שיפת ובני אשכנז אינם מאבות העם היהודי והגרים המוסלמים התושב עימנו. יפת אינו ראש השורש שלנו.

*אפשר להבין שדור הגלות לא יכל לעשות תיקונים ולהחיל החלה כזאת.

אפשר להתחיל מהעת הזאת לתת שכר לפי מועדים יהודים.

זה התפקיד של הדור שנולד בארץ.

וְכִֽי-תִזְבְּח֥וּ זֶֽבַח-תּוֹדָ֖ה לַֽיהוָֹ֑ה לִֽרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּֽחוּ: בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יֵֽאָכֵ֔ל לֹֽא-תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד-בֹּ֑קֶר אֲנִ֖י יְהוָֹֽה:

בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙

עַד-בֹּ֑קֶר

יום מלא מסתיים בבוקר, משמע, יום של הוא מבוקר עד בוקר ולא מערב עד ערב.

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃