לימודי תורה- על הדרך- חודש רביעי וחמישי- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

הָאֵל,    תָּמִים דַּרְכּוֹ:
אִמְרַת-יְהוָה צְרוּפָה;    מָגֵן הוּא, לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ.
כִּי מִי אֱלוֹהַּ, מִבַּלְעֲדֵי יְהוָה;    וּמִי צוּר, זוּלָתִי אֱלֹהֵינוּ.
הָאֵל, הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל;    וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי.
מְשַׁוֶּה רַגְלַי, כָּאַיָּלוֹת;    וְעַל בָּמֹתַי, יַעֲמִידֵנִי: תהלים.מתפילת נשמת כל חי:פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת,לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶתשִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד,
דרך הזמן- לימודי תורה על הדרך- חודש חמישי שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: בראשית.

תראה, בשיר הם אומרים הבוקר בא אז תגיד תודה.

ומה אני אומרת.

אני אומרת הבוקר תמיד יגיע, גם אחרי שתלך מהעולם הזה, למחרת לכתך הבוקר יגיע.

תחשוב על העת, על הבוקר כדבר ניצב בדרך, והזמן הוא הדרך ואתה הולך בדרך, נע בזמן במעגליות, ואתה הולך בזמן ומגיע לבוקר וממשיך ללכת בזמן ומגיע לצהרים וככה אתה הולך בזמן בלי הפסקה עד שאתה שובת. עד שאתה מת.

וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב: תהלים.

אתה וכל אשר לך.

וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּֽחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָֽנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָֽבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָֽאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָֽנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖  מֵֽחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹֽא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

פרשת חיי שרה- תולדות- דין עליך ועל כל אשר לך- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות.

כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

כמה גדול החטא של משכב של איש עם אשה בעולת בעל.

וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

ממקרה פרעה שלקח גם הוא את שרי לאשה כל אשר לך:

וַיְנַגַּע יְהֹוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: בראשית.

שני חיים- לפני ואחרי.

כיוון מחשבה ל:

וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: תהלים- מזמור שבעה ושמונים.

אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִֽם:  וְלֹֽא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּֽיךָ:

אברהם הלך מבית אביו ואמו וממולדתו לציון ובתחילת הדרך הזאת ניתן לו שם חדש, אותו הדבר עם יעקב, אב נותן לבנו את שמו:

וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַֽעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתֽוֹ:  וַיֹּֽאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַֽעֲקֹב לֹֽא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַֽעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִֽהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵֽל:

זה כמו להוולד שוב.

אולי זאת הכוונה ל:

וַיִּֽהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָֽה:

וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵֽי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִֽים:

וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּֽיו:

לפני הברית ואחרי הברית.

הסתר פנים מבניו בנותיו.

וַיַּרְא יְהֹוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו:  וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם: דברים.

הרבה מכם שמעתם את האימרה- הסתר פנים. שאנו נמצאים בעת שבורא עולם מסתיר פניו מעמנו. 

אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם

זה כמו שאתה שם קבוצת בני אדם באי בודד ומבודד ומניח להם שם לחיות מבודדים מהעולם ולא מתערב עד נקודת זמן מסויימת. ולהם אין יכולת לראות אותך או לדבר איתך . והם צריכים להסתדר לבד.

ככה עם ישראל בעת של הסתר פנים.

יגידו בעת הזאת הרבה אנשים שבסך הכל עם ישראל סתדר לא רע בעת הזאת.

בזמן הזה בעת הזאת נראה שאיכשהו יותר בטוח לישראל.

ככה גם היה נראה לפני השואה בארופה.

בעת  הזאת של הסתר הפנים. עת הסתר הפנים של בורא עולם מעמנו נמשכת כבר הרבה שנים. מבחינת עת הסתר הפנים אז העת הזאת היא אותה עת של גלות ספרד שלפני האינקוויזיציא היה יחסית בסדר לעם ישראל בעת ההיא של הסתר הפני שעודה נמשכת.

מבחינת הסתר הפנים אנחנו באותה עת של גלות ספרד ובאותה עת של השואה והעת הזאת נמשכת. ואין נביא עמנו שיודע עד מה.. 

מתנות לפלגש- לימודי תורה על הדרך- חודש חמישי- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:  וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ: וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים:  וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה: וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק:  וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם: וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים: וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: בראשית.

וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם:

מַתָּנֹת

וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ:  יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ: יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (ינין) יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ: תהלים.

זְּהַב שְׁבָא

זה ברור מה המתנות על פי המתנה של שבא.. שבא הוא מזרע אברהם, גם מלכת ארץ שבא היא מזרע אברהם.

פילגש זה לא חטא- חלק שני.

וַיֵּדַע דָּוִד כִּי הֱכִינוֹ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:  וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת: שמואל.

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל: וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה: מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע (בעינו) בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן: וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה:  כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:

גם ממקרה דוד אנו למדים שדוד לא חטא שלקח לו פילגשים, דוד בגד ששכב עם בעולת בעל.

בעל הבור- לימודי תורה- על הדרך- חודש חמישי בשנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ:

מפה אנו למדים שהאיש נושא בעוון אשתו. הוא המושל בה.

כִּֽי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻֽלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָֽאִשָּׁה וְהָֽאִשָּׁה וּבִֽעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵֽל: דברים.

הדין של אשה בעולת בעל הוא דין מוות וביעור מישראל במקרה זה.

ואנו יודעים שבעל נושא בעוון אשתו וזה הדין שלו במקרה ואשתו מעלה בו.

יואל אלחנן טען שהציונות הדתית משעבדת את חוקי התורה.

נגיד יש אדם שאתה מסיבה כזאת או אחרת רוצים הפועלים בתחום להוריד אותו. יש מצב שהם ישלחו מישהו להוביל את אשתו למשכב ולהוריד אותו אחר כך כמו שאומרים.

גם איש ששוכב עם בעולת בעל יש עליו דיו מוות, יש מצב שישלחו בעולת בעל להשכיב אותו ואז להוריד אותו כמו שאומרים. 

משמע, להוליך או להעתים גם לאנוס אדם למעשה שיש עליו דין מוות על פי דבר תורה. וזה פולסא די נורא. זאת קללה.והיא אסורה על פי תורתנו.

נגיד יש אשה שבעלה עני והיא עובדת והוא לא עובד. או שיש אשה שבעלה בכלא והיא עניה  ואז היא הולכת לבוס והוא נותן לה הלוואה כדי שיהיה לה כסף להאכיל את ילדיה , עוזר לה פעם אחת, פעמיים  שלוש ואז הוא מתקרב אליה למגע מיני והיא לא רוצה, אך ברור לכולנו שיש מצב שהיא לא תגיד לאדם שעזר לה-לא. לא יהיה לה נעים להגיד לאדם שעזר לה- לא.

אני טוענת שהיא לא אשמה ואין עוון לבעלה לשאת. אין אישור להוריד את בעלה. ואם אישה בעולת בעל אונסת גבר עם סמי אונס, או שהיא מקוימת כבור מובנה להפיל אדם, ברור שבעל הבור נושא בעוון.

שנת שמיטה- וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה.

וְאֵ֨לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃

כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַֽעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃ פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־אַרְצֶ֑ךָ וְאָֽסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבֽוּאָתָֽהּ׃ וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃ פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה

.