תהלים- מִזְמ֥וֹר שלושה ועשרים.

מִזְמ֥וֹר שלושה ועשרים.

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר:

בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל-מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי:

נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי-צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ:

גַּ֤ם כִּֽי-אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת לֹא-אִ֘ירָ֤א רָ֗ע כִּי-אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי:

תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י | שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י דִּשַּׁ֖נְתָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּוֹסִ֥י רְוָיָֽה:

אַ֤ךְ | ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כָּל-יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית-יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים:

בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל-מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי:

יַרְבִּיצֵ֑נִי

מלשון רבץ

לרבוץ,..

כמשל רביצה על דשא ככה זה שבורא עולם רועה את ישראל..

על מי מנוחות..

וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה, לְהִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, אֵת כָּל-הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה, הַזֹּאת; קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה, מִכְּרֹעַ עַל-בִּרְכָּיו, וְכַפָּיו, פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.  וַיַּעֲמֹד–וַיְבָרֶךְ, אֵת כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל:  קוֹל גָּדוֹל, לֵאמֹר. בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל, אֲשֶׁר דִּבֵּר:  לֹא-נָפַל דָּבָר אֶחָד, מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב, אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ: מלכים.

גם בעוני:

תַּעֲרֹ֬ךְ לְפָנַ֨י | שֻׁלְחָ֗ן נֶ֥גֶד צֹרְרָ֑י

כל סוגי השולחנות, גם שולחן משפט:

לוּלֵי תוֹרָתְךָ, שַׁעֲשֻׁעָי–  אָז, אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. לְעוֹלָם, לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ:  כִּי בָם, חִיִּיתָנִי: תהלים.

לֹא-אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ:

לעיני האויב לעיני המעני את המשורר:

כִּי בָם, חִיִּיתָנִי:

צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה: ישעיהו.

לא בכסף וגם לא במלחמה.

לֹא-אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר;  מִמִּכְלְאֹתֶיךָ, עַתּוּדִים. כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר; בְּהֵמוֹת, בְּהַרְרֵי-אָלֶף.  יָדַעְתִּי, כָּל-עוֹף הָרִים;  וְזִיז שָׂדַי, עִמָּדִי. אִם-אֶרְעַב, לֹא-אֹמַר לָךְ:  כִּי-לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ: תהלים.

כִּי-לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ.

תפדה בדבר בורא עולם בדבר תורה וחוקיה.

במקום שהעשיר והעני שווים בו:

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.  זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה.  כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה–יִתֵּן, תְּרוּמַת יְהוָה.  הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל–לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: שמות.

הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל–לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.

וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ: שמות.

לעתים מהדרים דל במובן שמיחסים לא סוג של עושר, שמשווים לו אורחות בזבזניים או אורחות של פזרנות שהם למעשה סוג הידור כזה שמבקש לעתים למנוע משפט צדק לעני וקיום הזכויות המגיעות:

שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם;  עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ. פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן; מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ: תהלים.

לעתים העשיר מעליב עצמו כדי להשפט כמשפט העני על זכויותיו, אפשר היה לראות את תשובה מדבר כדבר העני בעת משפט התיספורת הוא טען להגנתו שיש לו שבעה עשר נכדים לפרנס… כמתרפס לעיני העם כמעליב עצמו כמבקש שלא יקחו אוכל מהפה של הילדים שלו וזאת שכתב ההגנה שלו הובא לידיעת העם בעתונות הפופולארית..  ומשכך.. מבקש מהעם למחול לו על חובו.. כמבקש את זכות העני להצדקה זאת.

כִּי-עַד-צֶדֶק, יָשׁוּב מִשְׁפָּט;  וְאַחֲרָיו, כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב. מִי-יָקוּם לִי, עִם-מְרֵעִים;    מִי-יִתְיַצֵּב לִי, עִם-פֹּעֲלֵי אָוֶן. לוּלֵי יְהוָה, עֶזְרָתָה לִּי– כִּמְעַט, שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי: תהלים.

לוּלֵי יְהוָה, עֶזְרָתָה לִּי– כִּמְעַט, שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי:

צריך לחשוב על זה עם זה:

לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים–לְהַטֹּת: שמות.

במצב כזה, שיש רבים מוטים, ובעת שהארץ המירה מאחד לשני אין מי שיקום עימו נגד המרעים ונגד פועלי האוון שאין מתנגדים להם שואל המשורר בבדידותו זאת:

מִי-יָקוּם לִי, עִם-מְרֵעִים;  מִי-יִתְיַצֵּב לִי, עִם-פֹּעֲלֵי אָוֶן.

ומפה התודה לבורא עולם:

אֱלֹהִים לָנוּ, מַחֲסֶה וָעֹז; עֶזְרָה בְצָרוֹת, נִמְצָא מְאֹד. עַל-כֵּן לֹא-נִירָא, בְּהָמִיר אָרֶץ; וּבְמוֹט הָרִים, בְּלֵב יַמִּים: תהלים.

אֱלֹהִים לָנוּ, מַחֲסֶה וָעֹז; עֶזְרָה בְצָרוֹת, נִמְצָא מְאֹד.

לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט–כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ. שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא–קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.  וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם–גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ.  לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.  לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.  אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם–טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ.  וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם–חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר: ישעיהו.

לוּלֵי יְהוָה צְבָאוֹת, הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט–כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.

התורה כשריד לברית חורב היא זאת ששומרת עלינו לא להדמות לסדום, לעתים כאור בדרך לשוב מסדום.

שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה.

קיום ההומו כמושל, גם בהנהגה האזרחית וגם בהנהגה הצבאית הוא למעשה המשלתכם למושל בכם:

אם הקצינים:

קְצִינֵי סְדֹם;

אז העם:

עַם עֲמֹרָה:

דברי הרב הצבאי אתמול לכבוד יום הזכרון, היו דברים טובים, עד שהרב לא ינהיג למעשה הוא נחשב סריס בעת המושל הזה:

וזאת סכנה, שבנט יכול להפיל את ישראל למקום הזה:

לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי–מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא–קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי;

לזכות ישראל יאמר-

עם ישראל לא בחר בבנט. בנט לא יכול להחשב ראש על ישראל כשרק 6 אחוז מן האזרחים בחרו בו.

וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית-יְ֝הוָ֗ה

שבתי ב.. במובן של שיבה וישיבה..

יִזְכְּר֤וּ | וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל-יְ֭הוָה כָּל-אַפְסֵי-אָ֑רֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ כָּֽל-מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם: תהלים- מזמור שלושה ועשרים.

אַ֤ךְ | ט֤וֹב וָחֶ֣סֶד יִ֭רְדְּפוּנִי כָּל-יְמֵ֣י חַיָּ֑י וְשַׁבְתִּ֥י בְּבֵית-יְ֝הוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים: תהלים תהלים- מזמור שלושה ועשרים.

וְשַׁבְתִּ֥י

.