מזמור שלושה ושלושים.

מזמור שלושה ושלושים.

רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:

הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ-לֽוֹ:

שִֽׁירוּ-ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה:

כִּֽי-יָשָׁ֥ר דְּבַר-יְהוָ֑ה וְכָל-מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה:

אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:

בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל-צְבָאָֽם:

כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:

יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל-הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל-יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:

כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא-צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד:

יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת-גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:

עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר-יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ:

מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת-כָּל-בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

מִֽמְּכוֹן-שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל-יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶֽם:

אֵֽין-הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב-חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא-יִנָּצֵ֥ל בְּרָב-כֹּֽחַ:

שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:

הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל-יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:

לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב:

נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא:

כִּי-ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ:

יְהִֽי-חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ:

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶֽם: מזמור שלושה ושלושים.

הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-נֹחַ לֵאמֹר.  צֵא, מִן-הַתֵּבָה–אַתָּה, וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ. כָּל-הַחַיָּה אֲשֶׁר-אִתְּךָ מִכָּל-בָּשָׂר, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ–הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ; וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל-הָאָרֶץ.  וַיֵּצֵא-נֹחַ; וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ.  כָּל-הַחַיָּה, כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף, כֹּל, רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ–לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מִן-הַתֵּבָה.  וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ.  וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. עֹד, כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ:  זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה–לֹא יִשְׁבֹּתוּ: בראשית.

כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו;

מִנְּעֻרָיו;

לא מלידתו, לא מבריאתו, מנעוריו.

וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת: בראשית.

וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע-לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: 

דַּעַת טוֹב וָרָע

וָרָע

וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.  וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא.  וַיֹּאמֶר–מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ–אָכָלְתָּ.  וַיֹּאמֶר, הָאָדָם:  הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה, מַה-זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר, הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל: בראשית.

הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶֽם:

בְּכָל-זֹאת חָטְאוּ-עוֹד;    וְלֹא-הֶאֱמִינוּ, בְּנִפְלְאוֹתָיו. וַיְכַל-בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם;    וּשְׁנוֹתָם, בַּבֶּהָלָה. אִם-הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ;    וְשָׁבוּ, וְשִׁחֲרוּ-אֵל. וַיִּזְכְּרוּ, כִּי-אֱלֹהִים צוּרָם;    וְאֵל עֶלְיוֹן, גֹּאֲלָם. וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם;    וּבִלְשׁוֹנָם, יְכַזְּבוּ-לוֹ. וְלִבָּם, לֹא-נָכוֹן עִמּוֹ;    וְלֹא נֶאֶמְנוּ, בִּבְרִיתוֹ. וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן–    וְלֹא-יַשְׁחִית: וְהִרְבָּה, לְהָשִׁיב אַפּוֹ;    וְלֹא-יָעִיר, כָּל-חֲמָתוֹ. וַיִּזְכֹּר, כִּי-בָשָׂר הֵמָּה; רוּחַ הוֹלֵךְ, וְלֹא יָשׁוּב: תהלים.

רוּחַ הוֹלֵךְ, וְלֹא יָשׁוּב.

וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת: בראשית.

כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת:

מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת-כָּל-בְּנֵ֥י הָאָדָֽם: מִֽמְּכוֹן-שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל-יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ: תהלים- שלושה ושלושים.

בואו נחשוב על הדבר עם הידע והיכולת שיש לאנושות בעת הזאת.

נגיד היו תושבים על הירח, נגיד והיו בני אדם שחיים בירח.

ברור לכל שמכדור הארץ ההוא מגוגל היה יכול לשים לווין ועם הלווין לצפות בתושבי הירח.

ככה בורא עולם מהשמים:

מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת-כָּל-בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

רָ֝אָ֗ה אֶֽת-כָּל-בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

ממקום מושבו זה:

מִֽמְּכוֹן-שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל-יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

אפשר לחשוב על הדבר בהקבלה  לעסק תעשייתי ויש מנהל שיש לו בצוות עשרים עובדים, וככה הוא מנהל וגם מניע את העובדים שבניהולו.

על אותו רעיון ככה בורא עולם עם כל בני האדם בעולם הזה:

הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל-יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

בשביל השעשועים,

ברור לנו שכך הדבר גם שיושבי הארץ עומדים.

אפשר לחשוב על הדבר בהקבלה לאנדרואיד, ידוע הדבר שבעלי גוגל יש יכולת להגיע לכל טלפון שיש בו את התוכנה.

יכולה להיות סוג של השגחה על ההמונים שאנשים אלה יכולים לדעת בכל רגע נתון איפה בעל הטלפון נמצא ברגע זה ממש, ועוד דברים שהם יכולים ללמוד על האדם ואורחותיו ומנהגיו וגם תכנוניו הרגליו ומשכך לעתים גם לצפות מה יעשה במקרה כזה או אחר באם..ומשכך באם ירצו יכולים גם להניע את האדם לשנות תוכניות ומשכך לרעות אותו וגם את המנהל שלו בעבודה..

ברור שכאדם יחיד לא יכול הבעלים של גוגל לנהל את השליטה הזאת, הוא צריך חרישה של שרי עשרות מאות ואלפים ברחבי העולם.

ברור שאם בני אדם יחדלו להשתמש באנדרואיד, היכולת הזאת של גוגל תאבד להם.

במשמעות שברגע אחד יכולה האנושות לסגור לגוגל את "השאלטר".

ברור שבני האדם לא יכולים לסגור או לעצום את העין של בורא עולם מלראות אותם :

וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל, כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם, אֲשֶׁר-יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל-יוֹדֵעַ הספר (סֵפֶר) לֵאמֹר, קְרָא נָא-זֶה; וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי חָתוּם הוּא.  וְנִתַּן הַסֵּפֶר, עַל אֲשֶׁר לֹא-יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר–קְרָא נָא-זֶה; וְאָמַר, לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר.  וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי–וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.  לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה–הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.   הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיְהוָה, לַסְתִּר עֵצָה; וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ, מַעֲשֵׂיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ. הַפְכְּכֶם–אִם-כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר, יֵחָשֵׁב:  כִּי-יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי, וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין: ישעיהו.

וַיֹּאמְרוּ, מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ. הַפְכְּכֶם–אִם-כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר, יֵחָשֵׁב:  כִּי-יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי, וְיֵצֶר אָמַר לְיֹצְרוֹ לֹא הֵבִין:

בעלי גוגל צריך לחשוב שבורא עולם גם מניע אותו . גם בוחן אותו ויש סיבה לדבר שמונח לגוגל לעשות מה שהם עושים.

לָכֵן, הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת-הָעָם-הַזֶּה–הַפְלֵא וָפֶלֶא; וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. 

זאת אומרת שהפלאות שיראו העם מבורא עולם, יעליבו את חכמיו ונבוניו.

בדיוק כמו שגם החרטומים עשו מהמקל נחש, אך הנחש מהמטה של משה טרף את הנחש של החרטומים.

העימות של החרטומים/חכמי מצרים עם בורא עולם שמה אותם במקום הזה לעומת נפלאותיו של בורא עולם:

בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל-צְבָאָֽם:

כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:

יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל-הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל-יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:

כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא-צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד: תהלים- שלושה ושלושים.

קוֹל-יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ:

ק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ:

ק֤וֹל יְהוָ֨ה | יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד: תהלים- מִזְמ֥וֹר תשעה ועשרים.

מעשה הבריאה הוא בדיבור בקול יהוה נבראו גם הירח והשמש-

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: בראשית.

ומשכך:

אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר-יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ: תהלים- שלושה ושלושים.

לֹא-יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל-שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה–עִם-יִשְׂרָאֵל; אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ, יֹאכֵלוּן. וְנַחֲלָה לֹא-יִהְיֶה-לּוֹ, בְּקֶרֶב אֶחָיו:  יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ: דברים.

רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי, לֹא נָתַן נַחֲלָה:  אִשֵּׁי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ: יהושע.