פרשת- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

לקריאת הפרשה- פרשת עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

לימודי תורה- פרשת- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- אחרי מות הכהן הגדול- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וְיָשַׁ֣ב בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַדעָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַדמוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶלעִירוֹ֙ וְאֶלבֵּית֔וֹ אֶלהָעִ֖יר אֲשֶׁרנָ֥ס מִשָּֽׁם:

צריך לחשוב למה מות הכהן הגדול הוא נקודת זמן שרק לאחריה, עומד הרוצח שרצח בשגגה מול העדה.  בכל מקרה זה הזמן של הרוצח בשגגה שנס מעירו לעיר מקלט לעמוד לפני העדה.

פרשת  עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודים.

וַיִּשְׁמַ֞ע פִּֽינְחָ֣ס הַכֹּהֵ֗ן וּנְשִׂיאֵ֨י הָעֵדָ֜ה וְרָאשֵׁ֨י אַלְפֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ אֶתהַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר דִּבְּר֛וּ בְּנֵירְאוּבֵ֥ן וּבְנֵיגָ֖ד וּבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵיהֶֽםוַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּןאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶלבְּנֵירְאוּבֵ֨ן וְאֶלבְּנֵיגָ֜ד וְאֶלבְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם |יָדַ֙עְנוּ֙ כִּֽיבְתוֹכֵ֣נוּ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹֽאמְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה: וַיָּ֣שָׁב פִּֽינְחָ֣ס בֶּןאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן וְהַנְּשִׂיאִ֡ים מֵאֵ֣ת בְּנֵֽירְאוּבֵן֩ וּמֵאֵ֨ת בְּנֵיגָ֜ד מֵאֶ֧רֶץ הַגִּלְעָ֛ד אֶלאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן אֶלבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּשִׁ֥בוּ אוֹתָ֖ם דָּבָֽר: וַיִּיטַ֣ב הַדָּבָ֗ר בְּעֵינֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְבָרֲכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֣א אָמְר֗וּ לַעֲל֤וֹת עֲלֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְשַׁחֵת֙ אֶתהָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֛ר בְּנֵירְאוּבֵ֥ן וּבְנֵיגָ֖ד יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ: וַֽיִּקְרְא֛וּ בְּנֵירְאוּבֵ֥ן וּבְנֵיגָ֖ד לַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֣י עֵ֥ד הוּא֙ בֵּֽינֹתֵ֔ינוּ כִּ֥י יְהוָ֖ה הָאֱלֹהִֽים: פרשת עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

.

יהושע- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודי שנת שבעים ואחת.

הֲל֣וֹא עָכָ֣ן בֶּןזֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם  וְעַֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף

וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד

:

 וַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּןאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶלבְּנֵירְאוּבֵ֨ן וְאֶלבְּנֵיגָ֜ד וְאֶלבְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם יָדַ֙עְנוּ֙ כִּֽיבְתוֹכֵ֣נוּ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹֽאמְעַלְתֶּ֥ם בַּֽיהוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶתבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהוָֽה:

לימודי תורה- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- “ענישה קולקטיבית”- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת–פִּינְחָ֖ס בֶּן–אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן:וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙ עִמּ֔וֹ נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לְכֹ֖ל מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית–אֲבוֹתָ֛ם הֵ֖מָּה לְאַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:וַיָּבֹ֜אוּ אֶל–בְּנֵי–רְאוּבֵ֧ן וְאֶל–בְּנֵי–גָ֛ד וְאֶל–חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט–מְנַשֶּׁ֖ה אֶל–אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר:כֹּ֣ה אָמְר֞וּ כֹּ֣ל | עֲדַ֣ת יְהוָ֗ה מָֽה–הַמַּ֤עַל הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֤ר מְעַלְתֶּם֙ בֵּאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָשׁ֣וּב הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה בִּבְנֽוֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ לִמְרָדְכֶ֥ם הַיּ֖וֹם בַּיהוָֽה:הַמְעַט–לָ֙נוּ֙ אֶת–עֲוֹ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא–הִטַּהַ֙רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה:וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל–כָּל–עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

 וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּֽיהוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽלכָּלעֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף

כשכל ישראל נענשים בגלל מעשה של חלק מישראל. אתה לא יכול לאמר לישראלי לשתוק כשהוא מעיד על “תקלה”  כמו שאומרים.