פרשת תרומה- נדיבות לב- לימודי תורה-  שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרֽוּמָתִֽי׃

פרשת תרומה- לכבוד ולתפארת- לימודי תורה- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִֽהְיֶֽה׃ וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַֽעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָֽתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָֽעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

וְהַקְּטֹ֨רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַֽיהוָֽה׃ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵֽעַמָּֽיו׃ פרשת  תְּרוּמָ֑ה.

וְקִנְּמָן־בֶּ֥שֶׂם 

צירוף המילים קנמון-בושם ביחס לקינמון מעיד שזה היעוד של הקינמון הריח שלו כבושם ולא רק כתבלין למאכל.והוא משמש כבושם לייצור שמן משחת- קדש. וזה לקודש.

ואסור לרקוח כמוהו כי הוא מיועד לקודש.  גם הקטורת במתכונת הזאת אסורה לשימושים אחרים. מה שמיועד לקודש מובדל ממה שאינו בקודש ומותר רק לקודש.

אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵֽעַמָּֽיו׃

מתוך המקום הזה נחשוב שוב על על הלבשת בגדי  הכהנים על מי שאינו כהן כמו במקרה קרח, שיש בגדי כבוד ותפארת לכהנים בקודש שאסור גם ללויאים שאינם כהנים מזרע אהרן.

וְלִבְנֵ֤י אַֽהֲרֹן֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּֽעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃  פרשת  תְּרוּמָ֑ה.

פרשת תרומה- כלכלה תעשיה ומסחר- לימודי תורה- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

בימי קדם, גם בימי שלמה היה שיח מסחרי גם בחילופי סחורות בעת בנין הבית וזה מסחר של סחורות שגם הם שימשו לבניית הבית לשם יהוה.

פרשת תרומה- בבואו ובצאתו- לימודי תורה-  שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

תורה- סדר חדש- שמות- פרק שבעה עשר.

וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַֽהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַֽהֲנוֹ־לִֽי׃

בהמשך הפרק..

וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־אַֽהֲרֹ֧ן וְאֶת־בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ שמות- פרק שבעה עשר.

שני דברים ברורים,

בורא עולם הסמיך את משה להיות תופר בגדי הכהן ובורא עולם הוא שקידש את אהרן ובניו להיות לכהנים לו.

בעת הזו ברור לכל שאין “תופר מוסמך” וגם אם לקחת את הבגדים של הכהן, אתה צריך שבורא עולם יקדש אותך, עד שבורא עולם לא יקדש אותך אתה משול לפח ללא תוכן.

פרשת תרומה- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- מזה ומזה.

עֲשֵׂה כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת תַּֽעֲשׂ֥וּ אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים עַל־שְׁנֵ֥י קְצוֹתָֽיו׃

וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד׃

האחד והאחד ולא האחד והשני.

פרשת תרומה- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- ציוה ויעמוד- וכן תעשו ועשו.

כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אֽוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּֽעֲשֽׂוּ׃

וְעָשׂ֥וּ

כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: תהלים.

וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל

אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: תהלים.

 שמות- פרשת תרומה נושאים למחשבה.

אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב ׀ חֲמִשִּׁ֣ים בַּֽחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃ לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹֽדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵֽדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת׃

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָֽתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָֽתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃ וְרָֽחֲצ֛וּ אַֽהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃ בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ וְרָֽחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָֽיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹֽרֹתָֽם:

 שמות- פרשת תרומה.

וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת–אַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת–בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָֽשַׁחְתָּ֙ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת–יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִֽהֲנוּ לִֽי: וַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי–בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד–יְרֵכַ֖יִם יִֽהְיֽוּ: וְהָיוּ֩ עַל–אַֽהֲרֹ֨ן וְעַל–בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם | אֶל–אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל–הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹֽא–יִשְׂא֥וּ עָוֹ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽיו: שמות.

צריך לחשוב אם הבשר של גבר מיְרֵכַ֖יִם ועד מָּתְנַ֥יִם נחשב לעֶרְוָ֑ה בכל מקרה, או רק במקום קדוש כמו אוהל מועד או כשנגשים למזבח. כי אם הבשר מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד–יְרֵכַ֖יִם הוא בשר עֶרְוָ֑ה, אז כשאב ובן הולכים לים אז הבן מגלה את עֶרְוַת האב והאב מגלה את עֶרְוַת בנו.

להמשך קריאה.

פרשת תרומה- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- קדש וקדש הקדשים- הבדלה.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי: הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהֹוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם: וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה: במדבר.

וזה ההבדל בין לוי לכהן לוי.

הלוי הובדל מישראל לעבוד בקודש והכהן הובדל מלוי לעבוד בקודש הקודשים.

כפי שנלמד מקורח לוי לא יכול לעבוד את הבורא בקודש הקודשים.

קרח ביקש להכנס לתפקיד שלא יועד לו.

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהֹוָה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.

וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֨כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ שמות פרשת תרומה.