תהלים- מזמור ארבעה ושישים.

מזמור ארבעה ושישים.

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

שְׁמַע-אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי:

תַּ֭סְתִּירֵנִי מִסּ֣וֹד מְרֵעִ֑ים מֵ֝רִגְשַׁ֗ת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן:

אֲשֶׁ֤ר שָׁנְנ֣וּ כַחֶ֣רֶב לְשׁוֹנָ֑ם דָּרְכ֥וּ חִ֝צָּ֗ם דָּבָ֥ר מָֽר:

לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ:

יְחַזְּקוּ-לָ֨מוֹ | דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה-לָּֽמוֹ:

יַֽחְפְּֽשׂוּ-עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק:

וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם:

וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל-רֹ֥אֵה בָֽם:

וַיִּֽירְא֗וּ כָּל-אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:

יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב:

וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם:

וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל-רֹ֥אֵה בָֽם:

וַיִּֽירְא֗וּ כָּל-אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:

פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם:

וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים

וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:

ההשכלה היא כמשל למען יראו ויראו המובן לכולנו.

אפשר להמשיל גם את הדבר לגילוי הבורא בעת שחרור ממצרים, שהשחרור של ישראל היה גם להודיע בעמים עלילותיו..

כמו עם רחב, ששמעה על שחרור ישראל ונמס ליבה ומהמקום הזה היא עזרה למרגלים ובתמורה קיבלה נחלה בישראל.

כמו הגבעונים מהאמורי שהשכילו ובקשו גם הם כמו רחב, להצטרף לישראל, גם במעמד עבדים לישראל.

עד כדי כך…

הפסח של רחב- פרשת רחב- תוכנית לימוד-לימודי תורה- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

שבועה וקיומה.

לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ וְלֹ֣א יִירָֽאוּ:

יְחַזְּקוּ-לָ֨מוֹ | דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה-לָּֽמוֹ:

יַֽחְפְּֽשׂוּ-עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק:

וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם: תהלים ליום העשתי עשר לחודש.

למחשבה:

לִיר֣וֹת

וְלֹ֣א יִירָֽאוּ

אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה-לָּֽמוֹ:

וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים

לעוד מחשבה:

לִיר֣וֹת בַּמִּסְתָּרִ֣ים תָּ֑ם פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ

פִּתְאֹ֥ם יֹ֝רֻ֗הוּ

וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם:

חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם

:

אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם;  וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: תהלים.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ: בראשית.

כִּי אֱוִיל עַמִּי, אוֹתִי לֹא יָדָעוּ–בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה, וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה; חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע, וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיהו.

וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא-אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת-כָּל-חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: בראשית.

.

המח הוא לא רק כרטיס זכרון, הוא גם תוכנת הפעלה שבאה ביחד עם התינוק החדש, כמו המחשב שלך שבא עם WINDOWS..

התינוק נולד עם תוכנת הפעלה שיש לו יכולת לקלוט דיבור ובהמשך גם לפלוט דיבור. קלט ופלט.

לקוף אין את התוכנה הזאת, גם לא לכלב.

.

וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם:

וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹדֲד֗וּ כָּל-רֹ֥אֵה בָֽם:

וַיִּֽירְא֗וּ כָּל-אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ:

יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב: תהלים ליום העשתי עשר לחודש.

וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת-הָעָם קָשָׁה וַֽיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻֽהוּ: וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר אָבִי הִכְבִּיד אֶֽת-עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַֽל-עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּֽים: וְלֹֽא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל-הָעָם כִּֽי-הָיְתָה סִבָּה מֵעִם יְהוָה לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָֽט: וַיַּרְא כָּל-יִשְׂרָאֵל כִּי לֹֽא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת-הַמֶּלֶךְ דָּבָר | לֵאמֹר מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹֽא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָֽיו: מלכים.

מלכים- ספר ראשון- מלכות רחבעם וירבעם- פרשת כִּֽי–הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה- לימודי שנת שבעים ושתים.

וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה: מלכים.

יְחַזְּקוּ-לָ֨מוֹ | דָּ֘בָ֤ר רָ֗ע יְֽ֭סַפְּרוּ לִטְמ֣וֹן מוֹקְשִׁ֑ים אָ֝מְר֗וּ מִ֣י יִרְאֶה-לָּֽמוֹ:

יַֽחְפְּֽשׂוּ-עוֹלֹ֗ת תַּ֭מְנוּ חֵ֣פֶשׂ מְחֻפָּ֑שׂ וְקֶ֥רֶב אִ֝֗ישׁ וְלֵ֣ב עָמֹֽק: תהלים- מזמור ארבעה ושישים.

כני שתבינו מה זה עולה,

יש עולה במשמעות של הקרבה כזאת:

וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה וַיִּקַּח אוֹתוֹ שְׁבַע מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ: וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ: מלכים.

שבעת שישראל חטאו לבורא עולם במלחמה עם מלך מואב היתה תוצאה להקרבת בנו של מלך מואב. ההקרבה הזאת למעשה שנתה את המלחמה לטובת מואב.

זה עולה. במשמעות של הקרבת בן אדם לעולה.

.