תהלים- מזמור שבעה ושלושים.

מזמור שבעה ושלושים.

לְדָוִ֨ד | אַל-תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל-תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה:

כִּ֣י כֶ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן:

בְּטַ֣ח בַּֽ֭יהוָה וַעֲשֵׂה-ט֑וֹב שְׁכָן-אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה:

וְהִתְעַנַּ֥ג עַל-יְהוָ֑ה וְיִֽתֶּן-לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ:

גּ֣וֹל עַל-יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה:

וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם:

דּ֤וֹם | לַיהוָה֮ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל-תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת:

הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל-תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ-לְהָרֵֽעַ:

כִּֽי-מְ֭רֵעִים יִכָּרֵת֑וּן וְקוֵֹ֥י יְ֝הוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ-אָֽרֶץ:

וְע֣וֹד מְ֭עַט וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל-מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ:

וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ-אָ֑רֶץ וְ֝הִתְעַנְּג֗וּ עַל-רֹ֥ב שָׁלֽוֹם:

זֹמֵ֣ם רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו:

אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק-ל֑וֹ כִּֽי-רָ֝אָ֗ה כִּֽי-יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ:

חֶ֤רֶב | פָּֽתְח֣וּ רְשָׁעִים֮ וְדָרְכ֪וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם לְ֭הַפִּיל עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי-דָֽרֶךְ:

חַ֭רְבָּם תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה:

טוֹב-מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים:

כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת רְ֭שָׁעִים תִּשָּׁבַ֑רְנָה וְסוֹמֵ֖ךְ צַדִּיקִ֣ים יְהוָֽה:

יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֝נַחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּהְיֶֽה:

לֹֽא-יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ:

כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים | יֹאבֵ֗דוּ וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ:

לוֶֹ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן:

כִּ֣י מְ֭בֹרָכָיו יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ וּ֝מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ:

מֵ֭יְהוָה מִֽצְעֲדֵי-גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ:

כִּֽי-יִפֹּ֥ל לֹֽא-יוּטָ֑ל כִּֽי-יְ֝הוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ:

נַ֤עַר | הָיִ֗יתִי גַּם-זָ֫קַ֥נְתִּי וְֽלֹא-רָ֭אִיתִי צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ-לָֽחֶם:

כָּל-הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה:

ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה-ט֗וֹב וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם:

כִּ֤י יְהוָ֨ה | אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא-יַעֲזֹ֣ב אֶת-חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת:

צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ-אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ:

פִּֽי-צַ֭דִּיק יֶהְגֶּ֣ה חָכְמָ֑ה וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט:

תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו:

צוֹפֶ֣ה רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַהֲמִיתוֹ:

יְ֭הוָה לֹא-יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ:

קַוֵּ֤ה אֶל-יְהוָ֨ה | וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה:

רָ֭אִיתִי רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ וּ֝מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַעֲנָֽן:

וַ֭יַּֽעֲבֹר וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ וָֽ֝אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא:

שְׁמָר-תָּ֭ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר כִּֽי-אַחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם:

וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה:

וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵיְהוָ֑ה מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה:

וַֽיַּעְזְרֵ֥ם יְהוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם יְפַלְּטֵ֣ם מֵ֭רְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵ֑ם כִּי-חָ֥סוּ בֽוֹ:

לְדָוִ֨ד | אַל-תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל-תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה: כִּ֣י כֶ֭חָצִיר מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֝֗שֶׁא יִבּוֹלֽוּן: מזמור שבעה ושלושים.

אַל-תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים אַל-תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה:

הרי ברור שאין מה לקנא באדם עשיר שעשה את הונו בדרך פשע. אדם שבדרך פשע נהיה עשיר, לא נחשב אדם מצליח.

אַל-תִּירָא, כִּי-יַעֲשִׁר אִישׁ: כִּי-יִרְבֶּה, כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ, יִקַּח הַכֹּל;  לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: תהלים.

כִּ֤י יְהוָ֨ה | אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט וְלֹא-יַעֲזֹ֣ב אֶת-חֲ֭סִידָיו לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת: מזמור שבעה ושלושים.

וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת:

וּֽ֭פֹשְׁעִים נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה: וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵיְהוָ֑ה מָֽ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה: מזמור שבעה ושלושים.

אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה:

כדי להבין מה זאת אומרת זרע רשעים נכרת, נמשיל את הדבר לאדם פושע, שעשה את הונו בדרך של פשע ועוולה, שהדין שלו הוא דין כריתת נפש ,

איש השוכב את זכר משכבי אשה, כמו בעולת בעל ששכבה עם איש שאינו בעלה שבעלה נושא בעוונה, כמו איש ששכב עם בעולת בעל, אלה אנשים שנפשר נכרתה מישראל, ומשכך גם זרעם הלאה ומשכך גם ילדיהם, נכדיהם ונינהם  הם זרע שנכרת ומוליד כרותים מישראל.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן.  וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ: בראשית.

על משל האמורי:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.  וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם–אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.  וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה: בראשית.

וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:

מאברהם-

יצחק-  דור ראשון.

יעקב דור שני.

בני יעקב – דור שלישי.

נכדי יעקב- דור רביעי.

אלה שבו הנה.

כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה.

זאת אומרת שזרע האמורי נכרת במשמעות שגם הדור הרביעי של האמורי, נושא בעוון אבותיו ולא יורשים את הארץ הזאת, כי אבות האמורי חטאו חטא שאין תשובה ממנו.

כמו שבנים יורשים חטאי אבות, כך בנים יורשים צדקת אבות.

המשל הנכון לדבר הוא שלמה:

וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה, יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה-זֹּאת עִמָּךְ, וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ–קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת-הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ, וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ.אַךְ-בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ:  מִיַּד בִּנְךָ, אֶקְרָעֶנָּה: מלכים.

שלמה ירש צדקת אב:

קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת-הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ, וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ.אַךְ-בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ:

בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה,

בנו של שלמה ירש את חטא אביו:

מִיַּד בִּנְךָ, אֶקְרָעֶנָּה:

העמים שישבו פה בעת חזרתו של ישראל לאחר יציאת מצרים היו עמים גדולים מאוד. היה לאמורי זרע רב, אך זרע כרות:

וְֽ֭אֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַבּ֖וּ שֹׂנְאַ֣י שָֽׁקֶר: תהלים.

וְאֵשׁ, אָכְלָה אָהֳלֵי-שֹׁחַד. הָרֹה עָמָל, וְיָלֹד אָוֶן;  וּבִטְנָם, תָּכִין מִרְמָה: איוב.

וּתְשׁוּעַ֣ת צַ֭דִּיקִים מֵיְהוָ֑ה

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה, תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים: תהלים.

עוֹלָמִים:

 וָאֲחַשְּׁבָה, לָדַעַת זֹאת; עָמָל היא (הוּא) בְעֵינָי. עַד-אָבוֹא, אֶל-מִקְדְּשֵׁי-אֵל; אָבִינָה, לְאַחֲרִיתָם: ישעיהו.

המשל

וָאָב֨וֹא אֶלהַגּוֹלָ֜ה תֵּ֣ל אָ֠בִיב הַיֹּשְׁבִ֤ים אֶֽלנְהַרכְּבָר֙ (ואשרוָֽאֵשֵׁ֔ב הֵ֖מָּה יוֹשְׁבִ֣ים שָׁ֑ם וָאֵשֵׁ֥ב שָׁ֛ם שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַשְׁמִ֥ים בְּתוֹכָֽם וַיְהִ֕י מִקְצֵ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַריְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽרבֶּןאָדָ֕ם צֹפֶ֥ה נְתַתִּ֖יךָ לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמַעְתָּ֤ מִפִּי֙ דָּבָ֔ר וְהִזְהַרְתָּ֥ אוֹתָ֖ם מִמֶּֽנִּי:  בְּאָמְרִ֤י לָֽרָשָׁע֙ מ֣וֹת תָּמ֔וּת וְלֹ֣א הִזְהַרְתּ֗וֹ וְלֹ֥א דִבַּ֛רְתָּ לְהַזְהִ֥יר רָשָׁ֛ע מִדַּרְכּ֥וֹ הָרְשָׁעָ֖ה לְחַיֹּת֑וֹ ה֤וּא רָשָׁע֙ בַּעֲוֹנ֣וֹ יָמ֔וּת וְדָמ֖וֹ מִיָּדְךָ֥ אֲבַקֵּֽשׁוְאַתָּה֙ כִּֽיהִזְהַ֣רְתָּ רָשָׁ֔ע וְלֹאשָׁב֙ מֵֽרִשְׁע֔וֹ וּמִדַּרְכּ֖וֹ הָרְשָׁעָ֑ה ה֚וּא בַּעֲוֹנ֣וֹ יָמ֔וּת וְאַתָּ֖ה אֶֽתנַפְשְׁךָ֥ הִצַּֽלְתָּ: יחזקאל.

מֵ֭יְהוָה מִֽצְעֲדֵי-גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ: מזמור שבעה ושלושים.

ברור שמצעדי התועבה של האישים השוכבים את זכר משכבי אשה, אינם מצעדי גבר.

כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא-יַחְסְר֥וּ כָל-טֽוֹב: תהלים

טוֹב-מְ֭עַט לַצַּדִּ֑יק מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים: מזמור שבעה ושלושים.

לֹֽא-יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ: מזמור שבעה ושלושים.

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: תהלים.

בימים שאינם ימי רעבון האדם שאינו זר מתאוותו גם לאחר ששבע הוא רעב, הוא לא יודע שובע, לכן האדם הזה הוא תמיד רעב, גם בימי רעבון, וגם בימים שאינם ימי רעב.

.