תהלים- מזמור שמונה ושלושים.

מזמור שמונה ושלושים.

מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר:

יְֽהוָ֗ה אַל-בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי:

כִּֽי-חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ:

אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי:

הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי:

נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד-מְאֹ֑ד כָּל-הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי:

כִּֽי-כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי:

נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד-מְאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי:

אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה:

לִבִּ֣י סְ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וְֽאוֹר-עֵינַ֥י גַּם-הֵ֝֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי:

אֹֽהֲבַ֨י | וְרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ:

וַיְנַקְשׁ֤וּ | מְבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וְדֹרְשֵׁ֣י רָ֭עָתִי דִּבְּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֝מִרְמ֗וֹת כָּל-הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ:

וַאֲנִ֣י כְ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח-פִּֽיו:

וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא-שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת:

כִּֽי-לְךָ֣ יְהוָ֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַ֝עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי:

כִּֽי-אָ֭מַרְתִּי פֶּן-יִשְׂמְחוּ-לִ֑י בְּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ:

כִּֽי-אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד:

כִּֽי-עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי:

וְֽ֭אֹיְבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וְרַבּ֖וּ שֹׂנְאַ֣י שָֽׁקֶר:

וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת (רדופי)-רָֽדְפִי-טֽוֹב:

אַל-תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל-תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי:

ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י תְּשׁוּעָתִֽי:

יְֽהוָ֗ה אַל-בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי: כִּֽי-חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ: אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי: תהלים- מזמור שמונה ושלושים.

אַל-בְּקֶצְפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי: כִּֽי-חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ:

פה המשורר שחטא מבקש מבורא עולם הקלה בדין, שבוא עולם לא ייסר אותו על חיטאו.

ההתיסרות של דוד מחטאו , היתה עינוי נפש לדוד ודוד ביקש מבורא עולם שיקל עליו.

אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

אפשר להתיחס לזאת גם מבחינה יחידנית:

אין שלום בעצמי, מתוך מקום של מלחמה פנימית של האדם עם עצמו, האדם שמכה עצמו על חיטאו.

וגם מבחינת העם:

אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ–עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי).  וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:  אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע. וְהִנְנִי אֹמֵר–לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: מלכים.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ-

וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב:

אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע.

צריך לחשוב על הדבר שהעם חוטא לבורא עולם ומשכך מלחמות ולא שלום עם הסובבים אותנו, לא סעודיא, לא קטר , איחוד האמירויות לא סובבים אותנו. בנט לא עשה שלום איתם הוא פתח ערוץ כלכלי להתעשר ממנו.

אין לישראל מלחמה איתם.

הסובבים אותנו מבחינת שכנים קרובים שאיתם צריך לעשות את השלום הזה כדי שלא תהיה מלחמה הם, לבנון סוריא והפלסטינאים.

אֶל כָּל-חַטֹּאות בַּעְשָׁא, וְחַטֹּאות אֵלָה בְנוֹ–אֲשֶׁר חָטְאוּ, וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהַבְלֵיהֶם: מלכים.

בעת הזאת בשלטון בנט, העם מוחטא על ידי בנט שהיה שר חינוך ואמר לילדים לא לשמוע לדבר התורה בענין השוכבים את זכר משכבי אשה ולקבל אנשים אלה כמפקדים בצבא, כשרים בממשלה כמחוקקים בכנסת כשרים אמונים על שמירת החוקה, שר משטרה ושר משפטים.

מהבחינה הזאת בנט הוא מושל, מנהיג,  שמחטיא את העם בחטאי ישיבתו ישיבת אור עציון/ הציונות הדתית שקבלה רב הומו כרב מן המנין.

בנט שמחטיא את העם בטאי ישיבתו של מוטי אלון, למעשה מקיים את מצב המלחמה בישראל שנחשב חוטא על פי חוקת תורת ישראל.

אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

וַאֲנִ֣י כְ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח-פִּֽיו:

וָאֱהִ֗י כְּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא-שֹׁמֵ֑עַ וְאֵ֥ין בְּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת: תהלים- מזמור שמונה ושלושים.

לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים: ישעיהו.

על אותו משקל, גם לא בסתר שמעתי.

יש הבדל בין אדם ששומע בסתר ואין בפיו תוכחות לבין אדם ששומע שלא בסתר ואין בפיו תוכחות.

ברור שהאדם ששומע בסתר לא יכול להיות אדם שיש בפיו תוכחות בסופו של יום.

האדם ששומע בסתר לא יכול לדבר שלא בסתר על מה שהוא שמע בסתר.

אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי:

הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי:

נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד-מְאֹ֑ד כָּל-הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי:

כִּֽי-כְ֭סָלַי מָלְא֣וּ נִקְלֶ֑ה וְאֵ֥ין מְ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי:

נְפוּג֣וֹתִי וְנִדְכֵּ֣יתִי עַד-מְאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי:

אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה: ליום השישי לחודש.

אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין-שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפְּנֵ֥י חַטָּאתִֽי:

אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה:

תחשוב על מצב שיש לך שלום, שלום עם שכנינו הערבים, שלום עם השכנים  שלום בכל מקום, מחייכים אליך.. גם בעבודה, וגם עם הילדים.. שלום לכולם… 

מה קורה שיש את כל השלום הזה..

אך אין לך שלום עם עצמך, כי אתה מתענה מחטא שעשית.. ואתה מעונה מהדבר מפחד מבורא עולם.. ככתוב:

אֵין-מְתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפְּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ

וזאת כמובן אם אתה ירא מבורא עולם..

גם כי נאמר:

אַל-תִּירָא, כִּי-יַעֲשִׁר אִישׁ:    כִּי-יִרְבֶּה, כְּבוֹד בֵּיתוֹ:
כִּי לֹא בְמוֹתוֹ, יִקַּח הַכֹּל;    לֹא-יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: תהלים.

עַד-אָבוֹא, אֶל-מִקְדְּשֵׁי-אֵל; אָבִינָה, לְאַחֲרִיתָם: תהלים.

כִּֽי-אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד:

כִּֽי-עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: תהלים ליום השישי לחודש.

אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי

כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: 

ביום כיפור מברכים – שיהיה צום מועיל.

למה צום מועיל.

הצום הוא לא הציווי ביום כיפור, הציווי הוא לענות את הנפש, הצום הוא הכלי לענות הנפש.

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: ויקרא.

לכן מברכים בישראל- צום מועיל.

וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם

.