תהלים לפרשת מטות מסעי- זה יולד שם- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

תהלים ל-  פרשת מַּטּ֔וֹת- מַסְעֵ֣י.

לִבְנֵי-קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ:

אֹהֵ֣ב יְ֭הוָה שַׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֝כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַעֲקֹֽב:

נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה:

אַזְכִּ֤יר | רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם-כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד-שָֽׁם:

וּֽלֲצִיּ֨וֹן | יֵאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֭אִישׁ יֻלַּד-בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן:

יְֽהוָ֗ה יִ֭סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל-מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ: תהלים תהלים ל-  פרשת מַּטּ֔וֹת- מַסְעֵ֣י.

זֶ֖ה יֻלַּד-שָׁ֣ם סֶֽלָה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ.

לכל עם יש את הארץ שלו על פי קביעת הבורא. 

תהו ובהו יכול להיות שההוא שנולד שם נמצא במקום שלא יועד לו או יולד לו.

כמו קרח שביקש כלוי להכנס לנעלי כהן.

לא כל לוי יכול להיות כהן.

רק לוי מזרע אהרון יכול להיות כהן לישראל מטעם בורא עולם.

או כמו כהנים שאינם משבט הלוי.

כהן ישראל גם צריך  להיות משבט הלוי, יש אנשים שאינם משבט הלוי שמבקשים להכנס למקום של כהן על ישראל.

תהלים לפרשת קרח-חקת- הנביא לא נביא, המועד לא מועד- לימודי שנת שבעים ושתיים לקוממיות.

יש שורצים ללבוש בגדי כהן כדי לקבל את האוצרות שמיועדים לעשות את עבודת הקדש כשכר חלף

עידן עופר שולט על ים המלח. מקבל הקלות במס, ומשלם בעבור אוצרות המלח תמלוגים נמוכים, עידן עופר מקבל מענקים מקופת האוצר.

ברור שאין קשר בין עידן עופר לעבודת הכהן, אתם יודעים, מעבירים וככה… חופ’ש…

משפט המלך.

והרווחים שהוא עושה מברית המלח שהוא עם ויקטור מדינה ובייגה שוחט, לא משמשים למען יהיה טרף בביתו..

המעשר והתרומה הם למען יהיה טרף בבית הבורא.

כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל לַֽיהֹוָה נָתַתִּֽי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה לְךָ וּֽלְזַרְעֲךָ אִתָּֽךְ: במדבר.

הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד:

תהלים לפרשת אחרי המגפה- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

תהלים ל- פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.

שִׁיתֵ֣מוֹ נְ֭דִיבֵמוֹ כְּעֹרֵ֣ב וְכִזְאֵ֑ב וּֽכְזֶ֥בַח וּ֝כְצַלְמֻנָּ֗ע כָּל-נְסִיכֵֽמוֹ:

אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים: תהלים ללמודים עם פרשת אחרי המגפה.

יש נדיבים:

מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל: תהלים.

ויש נדיבים:

אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: תהלים.

יש נדיבים שנותנים כדי לקחת מהעני את זה:

אֲשֶׁ֣ר אָ֭מְרוּ נִ֣ירֲשָׁה לָּ֑נוּ אֵ֝֗ת נְא֣וֹת אֱלֹהִֽים:

ולכן:

וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים: אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם: שמואל.

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:

ככתוב בספר דברים:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר: רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה: וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר: אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם: כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר: וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב: דברים.

אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם:

לעשיו יש את שלו,

שני עברים לירדן,

זו של עשיו עשיו- מכיוון אילת.

זו של ישראל- מכיוון ירושלים.

ולכן:

שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ: וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת: יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה: תהלים.

לעתים סרוב לקחת מנדיבים, הוא סוג של הפגנת בוז לנדיב שרוצה את הבכורה שויתר עליה עשו:

הסרוב הוא מהמקום הזה: 

כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר: דברים.

לְעוֹלָם יְהוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ:  לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי:  לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי: לִי קִוּוּ רְשָׁעִים לְאַבְּדֵנִי עֵדֹתֶיךָ אֶתְבּוֹנָן: תהלים.

.

תהלים לפרשת מי מריבה- ביד משה ואהרון- לימודי שנת שבעים ושתיים לקוממיות.

תהלים ל- פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה.

אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ:

גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵי-יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה:

רָ֘א֤וּךָ מַּ֨יִם | אֱֽלֹהִ֗ים רָא֣וּךָ מַּ֣יִם יָחִ֑ילוּ אַ֝֗ף יִרְגְּז֥וּ תְהֹמֽוֹת:

זֹ֤רְמוּ מַ֨יִם | עָב֗וֹת ק֖וֹל נָתְנ֣וּ שְׁחָקִ֑ים אַף-חֲ֝צָצֶ֗יךָ יִתְהַלָּֽכוּ:

ק֤וֹל רַעַמְךָ֨ | בַּגַּלְגַּ֗ל הֵאִ֣ירוּ בְרָקִ֣ים תֵּבֵ֑ל רָגְזָ֖ה וַתִּרְעַ֣שׁ הָאָֽרֶץ:

בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ (ושביליך) וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ:

נָחִ֣יתָ כַצֹּ֣אן עַמֶּ֑ךָ בְּֽיַד-מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן: תהלים ל- פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה.

וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ:  מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם: ישעיהו.

ים סוף-  לא בים התיכון נבקעו המים.. אפילו שבעליה מחוף הים ביפו שמו רחוב ים סוף לא משם… תסתכל ב- GPS תראו איפה ים סוף ולא איפה רחוב ים סוף… הם יראו לך בדיוק…

קורח.

.

תהלים לפרשת קרח-חקת- הנביא לא נביא, המועד לא מועד- לימודי שנת שבעים ושתיים לקוממיות..

שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן-שְׁמֶֽךָ:

אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כָל-מוֹעֲדֵי-אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ:

אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין-ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא-אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד-מָֽה: תהלים ל-  פרשת קֹ֔רַח- חֻקַּ֣ת.

וַיַּ֖עַשׂ אֶתבֵּ֣ית בָּמ֑וֹת וַיַּ֤עַשׂ כֹּֽהֲנִים֙ מִקְצ֣וֹת הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽאהָי֖וּ מִבְּנֵ֥י לֵוִֽי: וַיַּ֣עַשׂ יָרָבְעָ֣ם חָ֡ג בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֣י בַּחֲמִשָּֽׁהעָשָׂר֩ י֨וֹם לַחֹ֜דֶשׁ כֶּחָ֣ג אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֗ה וַיַּ֙עַל֙ עַלהַמִּזְבֵּ֔חַ כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בְּבֵֽיתאֵ֔ל לְזַבֵּ֖חַ לָעֲגָלִ֣ים אֲשֶׁרעָשָׂ֑ה וְהֶעֱמִיד֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔ל אֶתכֹּהֲנֵ֥י הַבָּמ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה:  וַיַּ֜עַל עַֽלהַמִּזְבֵּ֣חַ אֲשֶׁרעָשָׂ֣ה בְּבֵֽיתאֵ֗ל בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י בַּחֹ֖דֶשׁ אֲשֶׁרבָּדָ֣א (מלבדמִלִּבּ֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ חָג֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּ֥עַל עַלהַמִּזְבֵּ֖חַ לְהַקְטִֽיר:  מלכים- פרשת- וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה.

אֵֽין-ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא-אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד-מָֽה:

קורח.

שָׂרְפ֖וּ כָל-מוֹעֲדֵי-אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ:

מלכים- ספר ראשון- מלכות רחבעם וירבעם- פרשת וַיְהִי֙ בַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה- לימודי שנת שבעים ושתים. 

.

תהלים לקריאה עם פרשת מקרא העדה- שלח לך- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות.

תהלים ל-  פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

וְהַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיְכַסֻּ֙הוּ֙ בַּבְּגָדִ֔ים וְלֹ֥א יִחַ֖ם לֽוֹוַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ עֲבָדָ֗יו יְבַקְשׁ֞וּ לַאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה וְעָֽמְדָה֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וּתְהִיל֖וֹ סֹכֶ֑נֶת וְשָׁכְבָ֣ה בְחֵיקֶ֔ךָ וְחַ֖ם לַאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְוַיְבַקְשׁוּ֙ נַעֲרָ֣ה יָפָ֔ה בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּמְצְא֗וּ אֶתאֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית וַיָּבִ֥אוּ אֹתָ֖הּ לַמֶּֽלֶךְוְהַֽנַּעֲרָ֖ה יָפָ֣ה עַדמְאֹ֑ד וַתְּהִ֨י לַמֶּ֤לֶךְ סֹכֶ֙נֶת֙ וַתְּשָׁ֣רְתֵ֔הוּ וְהַמֶּ֖לֶךְ לֹ֥א יְדָעָֽהּ: מלכים.

תפילת דוד לבנו:

לִשְׁלֹמֹ֨ה | אֱֽלֹהִ֗ים מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָתְךָ֥ לְבֶן-מֶֽלֶךְ:

יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט:

יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה:

יִשְׁפֹּ֤ט | עֲֽנִיֵּי-עָ֗ם י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִֽידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק:

יִֽירָא֥וּךָ עִם-שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים:

יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל-גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ:

יִֽפְרַח-בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד-בְּלִ֥י יָרֵֽחַ:

וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד-יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד-אַפְסֵי-אָֽרֶץ:

לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ:

מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ:

וְיִשְׁתַּחֲווּ-ל֥וֹ כָל-מְלָכִ֑ים כָּל-גּוֹיִ֥ם יַֽעַבְדֽוּהוּ:

כִּֽי-יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין-עֹזֵ֥ר לֽוֹ:

יָ֭חֹס עַל-דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ:

מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו:

וִיחִ֗י וְיִתֶּן-לוֹ֮ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל-הַ֝יּ֗וֹם יְבָרֲכֶֽנְהֽוּ:

יְהִ֤י פִסַּת-בַּ֨ר | בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ:

יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ֮ (ינין) יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל-גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ:

בָּר֤וּךְ | יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ:

וּבָר֤וּךְ | שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת-כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן:

כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן-יִשָֽׁי:  תהלים ל-  פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ:

וְיִשְׁתַּחֲווּ-ל֥וֹ כָל-מְלָכִ֑ים כָּל-גּוֹיִ֥ם יַֽעַבְדֽוּהוּ:

וִיחִ֗י וְיִתֶּן-לוֹ֮ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל-הַ֝יּ֗וֹם יְבָרֲכֶֽנְהֽוּ:

וּמִבְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽאנָתַ֥ן שְׁלֹמֹ֖ה עָ֑בֶד כִּיהֵ֞ם אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַעֲבָדָיו֙ וְשָׂרָ֣יו וְשָׁלִשָׁ֔יו וְשָׂרֵ֥י רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָֽׁיו:  אֵ֣לֶּה שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַלהַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה

וּמַֽלְכַּתשְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶתשֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת:  וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַבמְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶלשְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּלאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִםלְבָבָֽהּ:  וַיַּגֶּדלָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶתכָּלדְּבָרֶ֑יהָ לֹֽאהָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִןהַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ:  וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּתשְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּלחָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה:  וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד (משרתומְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹאהָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ:  וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶלהַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַלדְּבָרֶ֖יךָ וְעַלחָכְמָתֶֽךָ:  וְלֹֽאהֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁרבָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽאהֻגַּדלִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶלהַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּיאַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶתחָכְמָתֶֽךָ יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַלכִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶתיִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה:

וּמִבְּנֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽאנָתַ֥ן שְׁלֹמֹ֖ה עָ֑בֶד

וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּתשְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּלחָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה:  וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד (משרתומְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙

כִּי לִי בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: ויקרא.

יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַלכִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶתיִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה: וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹאבָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁרנָתְנָ֥ה מַֽלְכַּתשְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה:

מלכת שבא שבחה את שלמה ובורא עולם גם בהקשר של מעמד העובדים ואישרה את מלכות שלמה בעת ההיא ושלמה מס לעבודת בית המקדש.

כִּֽי-יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין-עֹזֵ֥ר לֽוֹ:

יָ֭חֹס עַל-דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ:

מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו:

של איזה שלמה אתה אביר, שלמה של לפני החטא או של שלמה אחרי החטא.

בְּגִבְע֗וֹן נִרְאָ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶלשְׁלֹמֹ֖ה בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים שְׁאַ֖ל מָ֥ה אֶתֶּןלָֽךְ:  וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה אַתָּ֨ה עָשִׂ֜יתָ עִםעַבְדְּךָ֙ דָוִ֣ד אָבִי֮ חֶ֣סֶד גָּדוֹל֒ כַּאֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ לְפָנֶ֜יךָ בֶּאֱמֶ֧ת וּבִצְדָקָ֛ה וּבְיִשְׁרַ֥ת לֵבָ֖ב עִמָּ֑ךְ וַתִּשְׁמָרל֗וֹ אֶתהַחֶ֤סֶד הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה וַתִּתֶּןל֥וֹ בֵ֛ן יֹשֵׁ֥ב עַלכִּסְא֖וֹ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י אַתָּה֙ הִמְלַ֣כְתָּ אֶֽתעַבְדְּךָ֔ תַּ֖חַת דָּוִ֣ד אָבִ֑י וְאָֽנֹכִי֙ נַ֣עַר קָטֹ֔ן לֹ֥א אֵדַ֖ע צֵ֥את וָבֹֽא:  וְעַ֨בְדְּךָ֔ בְּת֥וֹךְ עַמְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בָּחָ֑רְתָּ עַםרָ֕ב אֲשֶׁ֧ר לֹֽאיִמָּנֶ֛ה וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב:  וְנָתַתָּ֨ לְעַבְדְּךָ֜ לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט אֶֽתעַמְּךָ֔ לְהָבִ֖ין בֵּֽיןט֣וֹב לְרָ֑ע כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לִשְׁפֹּ֔ט אֶתעַמְּךָ֥ הַכָּבֵ֖ד הַזֶּֽהפרשת- לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

וְנָתַתָּ֨ לְעַבְדְּךָ֜ לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט אֶֽתעַמְּךָ֔

וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנָ֑י כִּ֚י שָׁאַ֣ל שְׁלֹמֹ֔ה אֶתהַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה:  וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֵלָ֗יו יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר שָׁאַ֜לְתָּ אֶתהַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה וְלֹֽאשָׁאַ֨לְתָּ לְּךָ֜ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים וְלֹֽאשָׁאַ֤לְתָּ לְּךָ֙ עֹ֔שֶׁר וְלֹ֥א שָׁאַ֖לְתָּ נֶ֣פֶשׁ אֹיְבֶ֑יךָ וְשָׁאַ֧לְתָּ לְּךָ֛ הָבִ֖ין לִשְׁמֹ֥עַ מִשְׁפָּֽט:  הִנֵּ֥ה עָשִׂ֖יתִי כִּדְבָרֶ֑יךָ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּי לְךָ֗ לֵ֚ב חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן אֲשֶׁ֤ר כָּמ֙וֹךָ֙ לֹאהָיָ֣ה לְפָנֶ֔יךָ וְאַחֲרֶ֖יךָ לֹאיָק֥וּם כָּמֽוֹךָ:  וְגַ֨ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽאשָׁאַ֙לְתָּ֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ גַּםעֹ֖שֶׁר גַּםכָּב֑וֹד אֲ֠שֶׁר לֹאהָיָ֨ה כָמ֥וֹךָ אִ֛ישׁ בַּמְּלָכִ֖ים כָּליָמֶֽיךָ:  וְאִ֣ם תֵּלֵ֣ךְ בִּדְרָכַ֗י לִשְׁמֹ֤ר חֻקַּי֙ וּמִצְוֹתַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֖ךְ דָּוִ֣יד אָבִ֑יךָ וְהַאַרַכְתִּ֖י אֶתיָמֶֽיךָ:   פרשת- לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט.

נָתַ֣תִּי לְךָ֗ לֵ֚ב חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן 

תהלים לפרשת המנחה- בהעלתך- שפיטת הלב- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

כִּֽי-שֹׁמֵ֣עַ אֶל-אֶבְיוֹנִ֣ים יְהוָ֑ה וְאֶת-אֲ֝סִירָ֗יו לֹ֣א בָזָֽה:

יְֽ֭הַלְלוּהוּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ יַ֝מִּ֗ים וְֽכָל-רֹמֵ֥שׂ בָּֽם:

כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים | י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְיָ֥שְׁבוּ שָׁ֝֗ם וִירֵשֽׁוּהָ:

וְזֶ֣רַע עֲ֭בָדָיו יִנְחָל֑וּהָ וְאֹהֲבֵ֥י שְׁ֝מ֗וֹ יִשְׁכְּנוּ-בָֽהּ: תהלים ל- פרשת הַמִּנְחָה֙-בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙.

אַתָּ֤ה יָדַ֗עְתָּ חֶרְפָּתִ֣י וּ֭בָשְׁתִּי וּכְלִמָּתִ֑י נֶ֝גְדְּךָ֗ כָּל-צוֹרְרָֽי:

חֶרְפָּ֤ה | שָֽׁבְרָ֥ה לִבִּ֗י וָֽאָ֫נ֥וּשָׁה וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן וְ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וְלֹ֣א מָצָֽאתִי: תהלים ל- פרשת הַמִּנְחָה֙-בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙.

תראה,

לא היה בבית המשפט מי שיצדיק את העני והאביון שנאלצו לגנוב כדי להאכיל את ילדיהם.

אך כן היה מי שהעליב את העני בעיני ילדיו.

כמו שהיה מי שביקש להעליב את הנאנסת.

ברבות הימים היו גם שופטים שביקשו לחוס על ילדי עשירים שאנסו בגלל מעמדם הסוציואקונומי.

היו שעשו מאבות עניים מושפלים לעיני ילדיהם ואף אימצו אותם לאחר מכן או הטו את לב ילדיהם נגד אבותיהם, או גרמו לבן העניים להתבייש באבותיהם גם בשל מוצאם הגלותי.

צריך לחשוב מדוע בחרו במאי הסרט חסמבה להלביש מבטא מזרחי ומראה מזרחי לזורקין. היה אפשר לעשות אדם ללא מבטא וללא סממנים של יוצאי גלות מרוקו. בחרתם שלא.

לא נשכח ולא נסלח- משל ורמוס.

.

תהלים לפרשת הפיקודים- לימודי שנת שבעים ושתים- יראי אלהים.

לְכֽוּ-שִׁמְע֣וּ וַ֭אֲסַפְּרָה כָּל-יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי: תהלים ל- פרשת הַפְּקֻדִ֡ים.

וַ֭אֲסַפְּרָה כָּל-יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים

דוד דיבר ליראי אלהים.

.

תהלים לקריאה עם פרשת קדשים- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- באלהים נעשה חיל.

תהלים ל- פרשת קְדשִׁים. 

בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: תהלים ל- פרשת קְדשִׁים. 

אם אתה מגייס הומו לצבא, אתה לא עשה באלהים חיל.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר: תהלים.

אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת:ישעיהו.

טהר הנשק בצבא שרוצה להיות צבא ישראל צריך להתאים עצמו למידות התורה. למידות שבורא עולם מבקש שנשמור, כדי שבורא יצא בצבאותנו.

ושלא נבכה שיגיע מצב כזה:

הֲלֹֽא-אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא-תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ: תהלים ל- פרשת קְדשִׁים. 

אני חושבת על רבין.

ברור לכולנו שהיום לעומת פרשת הצוללות ופרשת החבר של אשתו  של אשכנזי, פרשת ה- 100 דולאר של אשתו של רבין שבעקבותיה התפטר רבין, זה בדיחה כמו שאומרים.

רבין התפטר על מעשה אשתו שלא גנבה, שלא עשקה , היא לא שמרה על החוק שקבע בעלה כחבר כנסת שאסור להחזיק דולארים באותה עת.

רבין כמושל באשתו וכאחראי למעשי אשתו התפטר באותה.

ועליו האנשים שאחזו בנשק יגאל עמיר אמרו שהוא בוגד. יגאל עמיר היה אחוז, האוחז מסתובב חופשי..

תהלים לפרשת צו שמיני- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

תהלים ל- פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי.

לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:

בְּֽבוֹא-אֵ֭לָיו נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כַּֽאֲשֶׁר-בָּ֝֗א אֶל-בַּת-שָֽׁבַע:

חָנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי:

(הרבה) הֶ֭רֶב כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֹנִ֑י וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי:

כִּֽי-פְ֭שָׁעַי אֲנִ֣י אֵדָ֑ע וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד:

לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ | חָטָאתִי֮ וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי לְ֭מַעַן תִּצְדַּ֥ק בְּדָבְרֶ֗ךָ תִּזְכֶּ֥ה בְשָׁפְטֶֽךָ: תהלים ל- פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי.

לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨ | חָטָאתִי֮

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת:וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ: בראשית.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי

תהלים לפרשת ואלה שמות- לימודי שנת שבעים.

הָעִ֣ירָה וְ֭הָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִ֑י אֱלֹהַ֖י וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי: תהלים ל- פרשת- וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙.

אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ:  כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.

וַֽאדֹנָ֣י לְרִיבִֽי:

הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט:  תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי: תהלים.

.